נחגג הסוף הטוב לפרשת שדה התעופה אילת

ערב כניסת השבת, נחתה בצפון הארץ משלחת ראשי מע"צ, אשר חזרה מסיכום פרשת הצלתו של שדה התעופה אילת, מאימת סגירה למטוסי סילון כבדים. לו היתה מתקבלת החלטה אחרת, על הגבלת התנועה האוירית למטוסי קלים בלבד, היתה זו מכת מוות לתיירות באילת.

המשלחת ירדה בבוקר יום חמישי בשבוע שעבר, ובמהלך יום חמישי החולף ערכה בדיקות מקיפות באתר שדה התעופה הדרומי.
בראש המשלחת ניצב ראש מינהל התעופה האזרחית, עמוס עמיר, הידוע בעמדותיו הקפדניות בנושא בטיחות הטיסה.

כאשר נפלה ההחלטה כי שדה התעופה באילת לא יסגר להמראות ונחיתות של מטוסי סילון כבדים, החליטו בתגובה ראשי עיריית אילת ומנהלי ענף התיירות ובתי המלון, על עריכת מסיבה מפוארת לכבוד כל הגורמים שביצעו את עבודות החרום בשדה התעופה.

מהמסיבה המפוארת שנערכה בבית מלון באילת, נעדרו שני האישים אשר עמדו במרכז הפרשה: שר התחבורה היוצא אפריים סנה, ומנכ"ל משרדו, בן-ציון סלמן. סנה אמר בתחילת הפרשה, כי לא יתן ידו למה שכינה: "אסון רצפת פלקל נוסף, שגרם להתמוטטות אולם השמחות ורסאי בירושלים."

מנכ"ל משרד התחבורה, בן-ציון סלמן, אמור היה להשתתף במשלחת, אך לדברי עוזריו נבצר ממנו לטוס שכן חש ברע טרם העלייה למטוס. היו במשלחת שהתלוצצו כי כמנכ"ל מע"צ לשעבר, היה סלמן מודע למצבו הרעוע של שדה התעופה, ולכן העדיף לוותר על הסיכון הגלום בנחיתה באילת.

מע"צ ביצעה את עבודות התשתית בכוח אנשיה וציודה בלבד, להבדיל מרוב הפרויקטים הנעשים באמצעות קבלני עפר חיצוניים. ההחלטה על רתימת מע"צ עצמה לפרוייקט, התקבלה לנוכח קוצר הזמן עד לשיא עונת תיירות החורף – ערב חג המולד והשנה החדשה. גורמי התיירות באילת כינו את העבודות המואצות: "מתנת חג מולד שמע"צ העניקה לאילת".

באזור דרום הארץ מחזיקה עדיין מע"צ באופן ייחודי, גופי ביצוע עצמאיים, מהסוג אשר בצפון הארץ פורקו זה מכבר והוחלפו על-ידי שיטה של הפצת מיכרזים וביצוע באמצעות קבלנים חיצוניים. עובדה זו מסייעת מדי פעם גם בזרוז עבודות שיקום כביש הערבה, לאחר גשמים ושטפונות.

במסגרת עבודות החירום הוסט מערבה קטע מכביש הערבה, העובר בסמוך למסלול ההמראה המערבי של שדה התעופה, תוקנו ליקויים במסלול המראות והנחיתות ויושרה רצועת הביטחון הסמוכה למסלול ההמראה והנחיתות של השדה.

איום הסגירה החל עם מסקנות ועדה שמונתה על-ידי שר התחבורה היוצא, אפרים סנה, לבדיקת בטיחות תיפעול מטוסי סילון באילת. המסקנות הקשות שהוגשו לפני כחודשיים, גרמו לזעזוע ברשות שדות התעופה, ולתדהמה בעיריית אילת.

עצם המסקנות לא היוו חדשה מרעישה, אלא שהפעם הועלו הדברים על הכתב, ולא הותירו מקום לספק. כיון שכך, איש לא היה מוכן לקבל על עצמו את האחריות על המשך תיפעול שדה התעופה בתנאים שהתבררו, אך הועלה גם ספק באשר לעתיד התיירות בדרום, ולפרנסת האזור.

הפתרון שנימצא מהווה פתרון ביניים: עדיין קיימים ליקוי בטיחות בשדה התעופה, המסכנים את פעולתם של המטוסים הכבדים בתעופה הפנים ארצית, ובעיקר בטיסות צ'רטר מחו"ל.

לכן, למרות הסרת המגבלה על הפעילות מטוסי סילון באילת, תאסרנה כליל פעילות מטוסי בואינג 757 ו-737 מסלול השדה מצפון לדרום. ואילו במסלול שמדרום לצפון, תתאפשרנה המראות ונחיתות בתנאים מגבילים בהתאם לתנאי מזג האויר.

פתרון הקבע לבעיה, כרוך בציפייה להיווצרות אקלים פוליטי טוב יותר. פעולות השיקום הנרחבות שתוכננו לשדה התעופה אילת, נידחו על-רקע השלום עם ירדן. תוכנן להקים שדה תעופה משותף עם העיר עקבה הסמוכה, אשר ישרת את מכלול גורמי התיירות שבאזור. תוכניות אלה מוקפאות בשלב זה. למחלקה ראשונה נימסר, כי יואץ פיתוח התוכנית להעתקת שדה התעופה של אילת לעומק הנגב.

שלטונות מצריים פיתחו את שדה התעופה הצבאי שמצפון מערב לאילת, ותנועה אוירית ערה ניצפיית גם מכוון שדה התעופה של עקבה. חיל האויר הישראלי הציע לגורמי תעופה אזרחיים מספר חלופות לשימוש בשדותיו שבנגב, מיד לאחר סיום המתיחות הביטחונית הכרוכה בציפיות למלחמה במיפרץ.