מגע הקסם

הוא נמצא במקום ה-11 ברשימת עשירי תבל, יש לו 21.5 מיליארד דולר * ענקית התוכנה "אורקל" שייסד והקים שוויה נאמד בלמעלה ממיליארד דולר, מניית החברה הפכה לאחת ההצלחות הגדולות בוול-סטריט * בשנים האחרונות הוא שילם 10 מיליארד דולר כדי לרכוש את חברת "פיפלסופט", מלבד זאת, הוא רכש עוד 26 חברות תוכנה בסכום כולל של 10 מיליארד דולר * הוא המתחרה הגדול של ביל גייטס ושל איי בי אם. כשהוא הגיע לביקור בישראל בקיץ שעבר, כולם, כולל נשיא המדינה וראש הממשלה, נעמדו בתור כדי לפגוש אותו * מי הוא באמת לארי אליסון, האיש ששלדון אדלסון מסתכל עליו פתאום מלמטה?
אלחנן ביטון

נתחיל מהסוף: לארי אליסון, בן ה-63, מייסד ובעלי ענקית התוכנה "אורקל", הוא היהודי העשיר בעולם. יש לו 21.5 מיליארד דולר ועל פי מגזין "פורבס" הוא נמצא במקום ה-11 ברשימת האנשים העשירים בעולם.
עכשיו אפשר להמשיך. עד לא מכבר, מי שנשא בתואר היהודי העשיר בעולם היה שלדון אדלסון. גם הוא כיכב באופן קבוע ברשימת עשירי תבל, כאשר הונו נאמד עד לא מכבר בלמעלה מ-25 מיליארד דולר.
אלא שלאיל ההימורים לא תמיד האיר המזל ועסקיו חובקי העולם החלו להצטמצם. אל תדאגו, אדלסון לא הולך לישון רעב. רחוק מזה. נותרו לו עוד כמה מיליארדי דולרים. אבל בוקר אחד הוא גילה, שיש יהודי אחר שעקף אותו בדרך לתואר היהודי העשיר בעולם. קוראים לו לארי אליסון.
בעולם העסקים, נחשב לארי אליסון לעוף מוזר. הוא אינו מנהל סטנדרטי והוא לא טיפס לצמרת בדרכים הקונבנציונאליות. פנקס הצ'קים שלו היה פתוח בשנים האחרונות כשיצא למסע קניות ראוותני במרחבי עולם העסקים. בעסקה שרדפה עסקה, רכש אליסון כמה חברות תוכנה והבליע אותם בתוך "אורקל". חברת "פיפלסופט" הייתה העסקה הגדולה והמרכזית. למעלה מ-10 מיליארד דולר שילם אליסון על החברה. בהמשך, הוא השקיע עוד 10 מיליארד ברכישתן של עוד 26 חברות אחרות.
באופן טבעי, לארי אליסון היה ליריב המרכזי של ביל גייטס ומייקרוסופט. חברת "אורקל" אותה ייסד אליסון עצמו בשנת תשל"ז הייתה חברה קטנה שהעסיקה שמונה עובדים בתחילת דרכה. מחזור הכספים שלה עמד על בקושי מיליון דולר בשנה. ביל גייטס, שבאותה תקופה החל אף הוא לטפס בדירוג רשימת עשירי תבל, הריח מיד כי "אורקל" עשויה להיות מכשול אמיתי בדרכה של "מיקרוסופט".

ביניים:
הילד המאומץ משיקגו

עוד לפני שייסד את "אורקל", אליסון נשא עמו סיפור חיים מעניין. העובדה שנולד בבית יהודי, כמעט לא הותירה עליו רושם, שכן מיד לאחר שנולד שלחה אותו אמו לאימוץ אצל קרובי משפחה בשיקגו. רק בגיל 12 נודע לו כי הוא מאומץ. רק בהיותו בן 48, פגש לראשונה את אמו הביולוגית.
הוא לא גדל כילד תפנוקים. אל עולם העסקים לא הגיע, כמו מרבית אנשי העסקים, מבית ממעמד בינוני ומעלה. הוא התחיל מלמטה. אפילו את לימודיו באוניברסיטת שיקגו לא הספיק לסיים ונטש לפני תום הלימודים. אביו המאמץ התייאש ממנו וטען שלא יצא ממנו כלום. אליסון, כדי להוכיח שלימודים זה לא חזות הכל, העתיק את מקום מגוריו לקליפורניה, כדי להתחיל חיים חדשים.
את דרכו בעולם העסקים החל אליסון כטכנאי וכמפתח מסדי נתונים בחברת "אמפקס". אחרי קצת יותר מעשר שנים שבהן עבד כטכנאי, הרגיש בשל לפתוח עסק משלו. 1,200 דולר השקיע אליסון בחברה החדשה שפתח בשנת תשל"ז. שמה הראשון היה סופטוור דיוולופמנט לאבס (SDL). מאוחר יותר שינה את שמה של החברה ל-Relational Software - ובהמשך לאורקל, על שם אחד הפרויקטים שבהם היה שותף בחברת "אמפקס" שבה עבד.
בשנת תש"מ עבדו באורקל רק שמונה אנשים, והכנסותיה היו קטנות ממיליון דולר בשנה. אולם בשנת תשמ"א הגיעה המפנה. חברת 'איי בי אם' אימצה את תוכנת SQL של אורקל למערכות המחשבים המרכזיים שלה, ומאותה שנה ואילך זינקו מכירות אורקל מדי שנה במשך שבע שנים רצופות. בשנים אלו, עמדו הכנסותיה של "אורקל" על מיליארד דולר בשנה.
בתשמ"ז, החליט אליסון להנפיק את החברה שבבעלותו לבורסה הניו-יורקית. תחילה גייס סכום נמוך יחסית של 31.5 מיליון דולר. ההרפתקה בבורסה של ניו-יורק כמעט ועלתה לאליסון באיבוד החברה שייסד. בתש"ן, שנת התפוצצות בועת ההי-טק העולמית, איבדה "אורקל" 80 אחוז משווי החברה. אורקל עמדה על סף פשיטת רגל. אליסון, בצעד שלימים התברר כנבון, פיטר את כל צוות ההנהלה, לטובת מנהלים מנוסים יותר. גם הוא עצמו, שעמד עד כה בראש צוות ההנהלה, הזיז את עצמו לטובת המנהלים החדשים. את מרצו הוא השקיע בפיתוח של מוצרים חדשים.
למרבה המזל, מלבד החלפת הצוות הניהולי, יצאה "אורקל" באותה שנה עם הגרסה החדשה של תוכנות מסדי הנתונים. ההצלחה הייתה גדולה, ותוך שנתיים חזרה מניית "אורקל" למקומה הטבעי. ההפסדים נעלמו כלא היו. הרווחים כיסו על כל הנפילות.
יחלפו כמה שנים, עד שאליסון יצא לעולם עם בשורה חדשה. בתערוכת טכנולוגיה בפאריס, הכריז אליסון, כי המחשב האישי מת וכי מעתה, יהיה רק מחשב רשת - מסוף פשוט שיתחבר למסדי נתונים על מחשב מרכזי. למסוף כזה, אמר אליסון, לא יהיה צורך במערכת הפעלה כדוגמת חלונות של מיקרוסופט. חזונו של אליסון התגשם באופן חלקי, אך זה לא הפריע למניית "אורקל" לזנק ולהפוך לאחת ההצלחות הגדולות בוול סטריט.
22 שנה לאחר שהונפקה על סמך גיוס של 31.5 מיליון דולר, נחשבת אורקל לחברת התוכנה השניה בגודלה בעולם, אחרי מיקרוסופט, ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 100.32 מיליארד דולר. אם לא פגשתם את מוצרי החברה, זה רק בגלל ש'אורקל' אינה מפתחת תוכנות לצרכנים ביתיים, אלא רק כאלה המיועדות לארגונים.

ביניים:
עובד מביא עובד

חברת "אורקל" נהנתה בדרך כלל משנים טובות ומהצלחות מסחררות. כחברה המתחרה באופן ישיר במיקרוסופט, באיי בי אם וב-SAP, עסקה העיתונות הכלכלית העולמית בכל מאורע ובכל עסקה שבוצעה על ידי החברה. הכותרות החיוביות רק העצימו את כוחו ואת סוד הצלחתו של אליסון. "מגע הקסם של לארי אליסון", זעקו כותרות העיתונים הכלכליים בעולם וגם בישראל: מניית חברת התוכנה NetSuite של לארי אליסון זינקה בכ-25% ביום המסחר הראשון בוול סטריט. כותרת נוספת למחרת: "מניית חברה התוכנה NetSuite זינקה ב-60% מאז הנפקתה שלשום". כותרת נוספת לאחר שלושה חודשים: "אורקל מכה את התחזיות פעם נוספת: רשמה עלייה של 35% ברווחיה ל-1.3 מיליארד דולר ברבעון השני".
זינוקה של "אורקל" בעולם ההיי-טק הוא חידה כשלעצמה. לא מעט מאמרים נכתבו על כך. לא מעט פרשנים כלכליים, מנסים עד היום לתת הסבר להצלחה המסחררת של "אורקל".
לאליסון עצמו יש תשובה ברורה: צוות עובדים מוכשר ואינטליגנטי. כשנשאל באחד הראיונות העיתונאיים, כיצד הוא יודע לבחור את עובדיו? השיב אליסון בפשטות: "הלכנו לאוניברסיטאות המובילות ופשוט גייסנו את התלמיד החכם ביותר בכיתה. לאחר מכן שאלנו אותו: תגיד, מי שאר התלמידים החכמים בכיתה? הוא השיב וגייסנו גם אותם".
אנקדוטה מעניינת, סיפר בהקשר לכך אליסון עצמו, שבעבר התקשר אליו בבהלה נשיא אוניברסיטת הארוורד וניסה לברר האם 'אורקל' פורצת למחשבי האוניברסיטה. מדוע אתה חושב כך? שאל אליסון. נשיא האוניברסיטה השיב: משום שאורקל בחרה בתשעה מתוך עשרה הסטודנטים עם הציונים הגבוהים ביותר בהארוורד.
אגב, ההסברים של אליסון לכל דבר, היו תמיד מעניינים ומנומקים. כשביקשו ממנו באחד הראיונות העיתונאים להסביר מהו ההבדל בין מהנדס לפיסיקאי ולמתמטיקאי, תשובתו של אליסון לוותה במשל: "נגיד שפורצת שריפה במגורי הסטודנטים. הסטודנט להנדסה מריח את העשן, יוצא למסדרון, תופס כל מטף כיבוי שברשותו ומכבה את האש. הסטודנט לפיסיקה ילך רגוע וינסה להבין מהיכן מגיע אוויר שמזין את האש. הסטודנט למתמטיקה, מריח את העשן, יוצא למסדרון, רואה את האש ואומר לעצמו: "זו לא בעיה מספיק מעניינת", וחוזר לישון.
מתוך אלפי העובדים שמעסיק אליסון, לפחות אחת מהן יהודיה. קוראים לה צפרא כץ. היא הגיעה לחברה בתשנ"ט. מאז היא שם, מתקדמת בהדרגה. כיום היא משמשת כסגנית נשיא החברה וסמנכ"לית הכספים. יכול להיות שבגלל יהדותה, הצהיר אליסון כי כץ מועמדת להחליפו בבא הזמן. "אם אמות פתאום צפרא כץ תהיה המנכ"לית הבאה של אורקל", אמר אליסון בכנס אופן-וורלד בספטמבר 2005.
אם מישהו מחפש את הקשר הישראלי, הרי שכץ נולדה בישראל, בעיר חולון. הוריה היגרו לארה"ב, משום שאביה, לאונרד כץ, עמד בראש המחלקה לפיסיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס. אמה, ג'ודית כץ, היא ניצולת שואה שנאספה בילדותה ע"י פרטיזנים אוקראינים שנלחמו בנאצים.

ביניים:
אליסון בישראל

כיאה ליהודי העשיר בעולם, הגיע אליסון לבקר בישראל בקיץ שעבר. אמנם אז עוד לא נשא בתואר היהודי העשיר בעולם, אך כבר אז עושרו היה לשם דבר והוא דורג ברשימת עשירי תבל שמפרסם מדי שנה המגזין הכלכלי הנחשב "פורבס".
לא היה זה ביקור נימוסים של איל הון יהודי. אליסון הגיע לביקור בישראל יחד עם 12 מבני משפחתו. הוא התכונן רבות לביקור הזה ונראה שהוא נהנה מכל רגע בארץ. לא רק בשל העובדה ששהה בסוויטה הנשיאותית במלון "המלך דוד".
ערב מיוחד ערכה לכבודו שגרירות ארה"ב בישראל, בשיתוף "אורקל ישראל" ו"דה מרקר". למעלה מ-200 בכירי עולם העסקים הישראלי הגיעו כדי לשמוע את האיש הגדול מעולם ההיי-טק, שהצליח בכל מקום שבו נגעה כף ידו. גם ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס טרחו לפנות לעצמם זמן כדי לשבת עם אליסון.
בעולם מתואר אליסון כשתלטן וכאדם יהיר וכבוס שקשה לעבוד אתו, אולם מהביקור בישראל, אליסון השאיר רק זיכרונות טובים. במהלך ביקורו בישראל, הגיע אליסון יחד עם שרת החוץ ציפי לבני לשדרות כדי לראות מקרוב את נזקי הקסאמים. כששוחח עם מנהל אחד המתנ"סים, הבין מדבריו שהמתנ"ס אינו ממוגן. אליסון שאל כמה יעלה למגן את כל המתנ"ס. המנהל השיב שמדובר בסכום העומד על חצי מיליון דולר. אליסון לא היסס והשיב: "אל תדאגו, עלי". כשביקשו להודות לו על כך, פטר אותם בנימוס: "אל תודו לי, זה אתם שצריכים לחיות עם המצב הזה".
כיהודי, בחר אליסון להגיע לישראל יחד עם חבר הקונגרס טום לנקוס, יו"ר ועדת חוץ של הקונגרס האמריקאי, יהודי וניצול שואה, שהלך לעולמו חודשים אחדים לאחר הביקור.
בישראל, כמו בישראל, מסתכלים לא רק על הונו האישי של האיש. גם תחביביו הפכו למוקד התעניינות תקשורתית. יצירות אומנות הן בהחלט אחד הדברים החביבים על אליסון. תמורת יצירת אומנות הוא מוכן לשלם הון. גם על יאכטה מפוארת הוא מוכן לפתוח את הארנק. נכון להיום, הוא שט ביאכטה השניה בגודלה בעולם. בימים אלו, הוא עסוק בבניית יאכטה חדשה, שתהיה ככל הנראה הגדולה בעולם.
יאכטה איננה כלי התחבורה היחיד של אליסון. שורה של מכוניות ספורט מהירות ויקרות ממתינות לו במוסך הבית. אפילו מטוס מיג נכלל ברפרטואר כלי התחבורה של אליסון, אך לצערו, שלטונות ארה"ב לא הרשו לו להביא את הצעצוע הזה הביתה.