פנויים ופנויות - בסיכון לדימנציה

להיות רווק בגיל העמידה, מתברר, זה הרבה יותר מאשר רק לנקות בית של חדר וחצי - המצב עלול להעלות את הסיכון לדימנציה, הידרדרות בתפקוד הקוגנטיבי (חשיבה), המשפיעה במידה רבה על הפעילויות היומיומיות ועל מערכות היחסים. מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדימנציה.

מחקר שבדי, שהוצג בכינוס אמריקני, גילה כי נישואים, או חיים עם בן זוג, מורידים את הסיכון לפתח דימנציה ב-50%.

המדענים מאמינים כי האינטראקציה בין בני הזוג מונעת אפילו מחלות.

מומחים בתחום הגיבו ואמרו כי התוצאות דווקא מדאיגות, בהתחשב בשיעור הגירושים הגבוה בשנים האחרונות.

המחקר, שנעשה על-ידי חוקרים מהמוסד קרולינסקה, הראה כי הבעיה גדולה עוד יותר עבור אנשים מסוימים - גרושים שנשארו ללא בן או בת זוג, היו בסיכון גבוה פי שלושה לדימנציה, בעוד שאלו שהתאלמנו בגיל צעיר ונשארו לבדם היו בסיכון גבוה פי שישה!

המחקר בדק 1,449 אנשים ממאגר נתונים פיני, שנשאלו לגבי מערכות היחסים שלהם בגיל העמידה, ואז נסקרו שוב 21 שנים מאוחר יותר כדי לגלות אם פיתחו דימנציה.

בסה"כ, 139 מהם סבלו מסוג מסוים של ליקוי קוגניטיבי, ומחלת אלצהיימר אובחנה אצל 48 מהם.

גם לאחר שגורמים אחרים שעלולים להיות בעלי השפעה על דימנציה נלקחו בחשבון, המחקר הראה עדיין כי אנשים שחיו עם בני זוג נטו פחות לסבול מהמחלה.

עצה לפנויים ולפנויות

עורכי המחקר הדגישו כי החיים במערכת זוגית הם בדרך כלל אחת הצורות האינטנסיביות ביותר לגירוי אינטלקטואלי וחברתי, ובמידה ואתגרים חברתיים וקוגניטיביים יכולים להגן מפני דימנציה, הרי שרצוי לחיות בזוגיות.

המחקר מדגיש את ההשפעות המועילות שיש לחיי נישואין.

מומחים מתחום הטיפול באלצהיימר אמרו כי יש צורך במחקרים נוספים שיבדקו את הקשר שנתגלה במחקר הנוכחי, במיוחד לאור שיעור הגירושים הגבוה במדינות רבות והיזדקנות האוכלוסיה.

זהו המחקר הראשון שבחן את הקשר בין מערכות יחסים בגיל העמידה לבין דימנציה והוא תומך בממצאים ממחקרים קודמים שהראו כי אינטראקציה חברתית מורידה את הסיכון לדימנציה.

למרות זאת, גם הפנויים והפנויות יכולים להפסיק לדאוג - ישנן דרכים רבות אחרות להוריד את הסיכון לדימנציה שאינן כוללות את שבירת הכוס.

הדרכים העיקריות הן שמירה על תזונה ים תיכונית, התעמלות על בסיס קבוע והימנעות מעישון.