"לא לכל נזק יש כתובת"

ברוך וייס תבע את חברת אל-על אוויר לישראל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל בגין מושב לא נוח שהסב לו עוגמת נפש. מכתב התביעה עלה שבחודש פברואר השנה, טס התובע מתל אביב לניו-יורק בטיסת לילה במטוס בואינג 777 של הנתבעת וקיבל מושב בחלק האחורי של המטוס וצמוד לקיר. לדבריו, לא הצליח להשעין את הכיסא ולישון, נבצר ממנו להשתמש במחשב נייד כי המושב היה קרוב למושבים האחרים והוא הגיע ליעדו עייף לאחר שלא הצליח לנוח. כמו-כן שהדיילים סירבו להעביר אותו למושב אחר והתיישבו במקומות פנויים. "שילמתי יותר כסף מהמקובל משום שזו הייתה טיסת לילה. כשפניתי לנתבעת לצורך קבלת פיצוי - נדחיתי".

בכתב ההגנה טענה אל-על שהתביעה קנטרנית וחסרת בסיס. לדבריה, התובע טס במחלקת תיירים וישב בשורה האחרונה שמאחוריה קיר המאפשר הטיה מוגבלת של המושב. "ההטיה מספקת נוחות רבה לנוסעים והמרחק שבין מושב התובע למושב שלפניו כמעט זהה למרחק בין שאר המושבים במטוס וההפרש הוא של אינץ'". כמו-כן שהדיילים ישבו במושבים המיועדים לצוות המטוס על-פי נהלים ולא ניתן להושיב בהם נוסעים. "לפי תנאי החוזה עם הנוסעים איננו מחויבים לספק מושב מסוים במטוס הנוסעים. הנוסע זכאי לקבל מושב במחלקה בהתאם לסוג הכרטיס שרכש כאמור בסעיף 3(3) לחוזה התובלה המופיע על כרטיס הטיסה".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט יחזקאל ברקלי, את התביעה וחייב את התובע לשלם לאל-על 250 שקל הוצאות משפט. לדברי השופט, התובע לא הוכיח שהנתבעת התחייבה לספק לו מושב מתכוונן וטענתה שהמושב שלו היה קטן באינץ' לא נסתרה. "איתרע מזלו של התובע והוקצה לו מקום בשורה האחרונה צמוד לקיר, שיתכן ואפשרות הטיית המושב בו הייתה מצומצמת אך הוא רכש מושב במחלקת תיירים, כשאין התחייבות של הנתבעת להקצות מושב מסוים לכל נוסע". השופט הוסיף שטענת אל-על שהדיילים ישבו במושבים המיועדים לצוות המטוס סבירה והגיונית. "לא לכל נזק יש כתובת, אף אם לתובע נגרמה אי נוחות ועוגמת נפש בטיסה משום שלא יכול היה להטות את המושב כבשאר המושבים בשורות שלפניו. אין בסיס לחיוב הנתבעת בנזיקין לעניין זה".