מי זה בכלל אלכס אברבוך?

• 50% מכלל הספורטאים באולימפיאדה הם עולים חדשים;
• יש ענפי ספורט הנשלטים במלואם ע"י עולים, כגון: שחייה אומנותית וקייאקים;
• העולים שולטים במקצועות נוספים בהם שחמט;
• משרד הקליטה יעלה מסע פרסום "ביחד אנחנו משיגים יותר" שיחשוף לציבור את השגי הספורטאים האולימפיים העולים;
• כוכבי הקמפיין: אצן המרתון איילה סטאין, המתעמלת האומנותית קטיה פיסצקי, קופץ המוט אלכס אברבוך וחותר הקייאק מיכאל קלגנוב.
• ספורטאי עולה מקבל ממשרד הקליטה מלגה של 5,000 שקל לחודש.

שליש מספורטאי משלחת ישראל לאולימפיאדת בייג'ין וכמחצית ממאמניה הם עולים חדשים. 14 מתוך 42 ספורטאי המשלחת הם ספורטאים עולים ו-10 מתוך 22 המאמנים הם עולים. זאת בנוסף לכך שמרבית הסגל הרפואי עולים גם הם. אולם רוב הציבור אינו מכיר אפילו ספורטאי אולימפי עולה אחד.

למרות חלקם ותרומתם של העולים לספורט בכלל ולענפי הספורט האולימפי בפרט, ניכר כי החברה הישראלית אינה מודעת לכך, ועדיין תופשת את הספורטאים כעולים חדשים ולא כישראלים.

כך עולה מסקר חדש שערך משרד הקליטה במטרה לבחון את עמדות הציבור ביחס לעולים ולמידת תרומתם למדינה. על-פי הסקר, בעוד שבקרב כלל הציבור, כמחצית (49%) אינם יודעים בכלל האם ישנם עולים בנבחרת ומה חלקם בה, דווקא בקרב ציבור העולים, מרביתם (75%) יודעים שהמשלחת מורכבת מעולים חדשים וכ-20% מהם העריכו נכון כי חלקם של העולים מהווה כמחצית מהנבחרת.

כאשר התבקש הציבור להצביע על שם אחד או יותר מכלל ספורטאי הנבחרת, 76% מהציבור לא ידעו לנקוב ולו בשם אחד של ספורטאי אולימפי. 24% בלבד ידעו לציין 11 שמות מחברי המשלחת, ורק 4% מהם ידעו לנקוב בשם אחד בלבד של ספורטאי עולה, קופץ המוט אלכס אברבוך.

מכלל שמות הספורטאים במשלחת שצוינו על-ידי רבע מהציבור, עולה שהספורטאי המוכר ביותר הוא אריק זאבי, אשר 11% ידעו לשייכו כחבר בנבחרת, לאחריו שחר פאר עם 7%, אלכס אברבוך עם 4%, יוני ארליך עם 3% ואנדי רם עם 2% בלבד. 5% אחוזים ציינו את מדליסט הזהב האולימפי הראשון לישראל, גל פרידמן אפ-על-פי שאינו נמנה עם המשלחת לבייג'ינג. הציבור לא ציין כלל ספורטאים עולים ידועים נוספים בהם מיכאל קלגנוב, בעל מדליית ארד באולימפיאדת סידני ובאליפות אירופה 2006 ובעל מדליית זהב באליפות העולם.

בזכות הספורט

עם כל זאת, בציבור מוסכם כי הישגים טובים של העולים בתחום הספורט עשויים לשפר את מעמדם של כלל העולים בחברה הישראלית וחשיפת הישגיהם יכולה לשפר את השתלבותם בחברה (60%). העולים עצמם אופטימיים פחות ו-47% מהם סבורים כי קשיי השתלבותם בחברה לא יושפעו מהעובדה שרבים מהם תורמים לספורט בישראל. בכל זאת, ישנה הסכמה גם בקרב העולים וגם בקרב הוותיקים (64%), כי חשיפת ההישגים הטובים של העולים בספורט משפיעה לחיוב על תפישת תרומתם למדינה. הציבור אף סבור כי המדינה צריכה להשקיע יותר משאבים בספורטאים עולים (65%) אפילו יותר ממדענים עולים (62%).

במטרה לבחון את התפישה בנוגע לתרומתם של העולים בתחומים שונים בחיי היומיום, התבקשו הנשאלים לציין את מידת השפעתם של העולים על הכלכלה, התרבות, הספורט והביטחון בישראל. באופן כללי, הציבור בישראל מכיר בתרומתם של העולים באופן בינוני, אך כאשר מפרידים זאת לתחומים עולה שתחום הספורט נתפש כמושפע ביותר מהעלייה; 54% סבורים שהתרומה הגדולה ביותר של העולים ניכרת בתחום זה, לאחריו התרבות (47%), הכלכלה (43%) והתחום שנתפש הכי פחות מושפע הוא הביטחון (33%).

באופן כללי, עולה מן המחקר שהעלייה לארץ נתפשת בציבור כחיונית למדינה (80%), וקיימת הסכמה לכך שהמדינה צריכה להשקיע יותר בקליטתה (50%), אך למרות החשיבות שמקנה הציבור לנושא, מרביתו (64%) מסכים שבפועל האנשים פחות נוטים לקבל את העולים עצמם ו-88% סבורים כי ההשתלבות של העולים בחברה הישראלית הינה חלקית בלבד. ל-79% אין חברים עולים כלל. בסך-הכל, כ-40% מהציבור סבורים שהחברה הישראלית אינה עושה די כדי לסייע בקליטה ובהשתלבות של העולים, ובקרב העולים עצמם, מחציתם סבורים שהחברה הישראלית כלל אינה עושה מאמצים לסיוע.