המרגל ששדד אותי

הרצל ראד, שישב בשעתו בכלא בשל מגע עם שירות המודיעין של אירן, הסתבך שוב. ראד, בן 44, נידון (יום ב', 28.7.08) בבית המשפט המחוזי בירושלים ל-30 חודשי מאסר בפועל ולשנה מאסר על תנאי על שוד אלים של חלפן כספים. על-פי עסקת טיעון, שאישרה השופטת נאוה בן-אור, התחייב ראד להחזיר לנשדד 150,000 שקל, שהם רק חלק מכספי השוד.

ראד הודה כי ב-31.7.07, החליט לפרוץ לביתו של חלפן כספים כבן 60, ולשדוד אותו. הוא נסע לבית החלפן בשעת בוקר מוקדמת ברכב השייך לאחותו. את הרכב החנה סמוך לבית החלפן, חדר אל החניון המקורה, ושם ארב לאיש, כשפניו מכוסות בכובע גרב וכפפות על ידיו. סמוך ל-08:45 פתח החלפן את דלת החניון, כדי להגיע לרכבו. ראד התנפל עליו, וניסה להוריד מעליו מקטורן, שבכיסיו היו מאות אלפי שקלים. תוך כדי כך אמר לחלפן כי אינו רוצה לפגוע בו, אך זה התנגד, ואז היכה אותו ראד בפניו ובראשו, כשהוא מאיים לפגוע בו אם לא ימסור לו את הכסף. החלפן המשיך להיאבק וצעק לעזרה, ובתגובה ניסה ראד לחסום את פיו בסרט הדבקה, שמצא במקום. בסופו של דבר נפל החלפן על רצפת החניון, וראד הסיר ממנו בכוח את המקטורן ונמלט עמו.

מגזר הדין של השופטת בן אור עולה כי ב-1995 פנה ראד לשגרירות אירן באיסטנבול והציע את שירותיו נגד מדינת ישראל. הוא הגיע לאירן, וחתם על הצטרפות לשורות המודיעין האירני. הוא נשלח בחזרה לטורקיה, אך בעת שחצה את הגבול תפסו אותו השלטונות הטורקיים. לאחר ששוחרר, הגיע לישראל, יצר קשר עם שלטונות הביטחון הישראלים ודיווח להם על הקורות אותו. הוא הורשע במגע עם סוכן זר ונידון לשלוש שנות מאסר בפועל. במשפטו הנוכחי טען כי התגייסותו למודיעין האירני הייתה מן השפה ולחוץ.

רודף בצע חסר מעצורים

בשנים שלפני הפרשה האירנית, השלים ראד שירות צבאי מלא בחיל התותחנים, והשתקע בארה"ב. לאחר שריצה את עונשו שב לארה"ב, אך לאחר שהתברר לו כי אינו יכול לחדש את קשריו העסקיים שם, חזר לארץ והתפרנס מעסק שהקים עם אחיו. עסק זה קרס בזמן אירועי האינתיפאדה השנייה, ומאז עבד כשכיר בשוק מחנה יהודה בירושלים. את השוד שביצע, הסביר ראד בקשיים כלכליים שנקלע אליהם בשנים הקודמות, ובהסתבכותו בהלוואות בשוק האפור.

אבל ההגנה הציגה חוות דעת של קרימינולוגית קלינית, חיה היכל, שהתרשמה, כי גרסת ראד בדבר ההסתבכות בחובות בשוק האפור, על-רקע קשיים כלכליים, אינה אמת, וכי לדעתה הרקע האמיתי הוא הסתבכותו בהימורים.

השופטת בן-אור החליטה שלא לחרוג מהסדר הטיעון, שקבע עונש מרבי של שלוש שנות מאסר בפועל. השופטת ציינה כי הן העבירה הקודמת שבה הורשע ראד והן עבירת השוד, מלמדות שהוא "מוכן לחצות גבולות חוק ומוסר, ללא מעצורים, למען בצע כסף. בפעם האחת, היה מוכן לסכן את בטחון המדינה, ועתה מוכן היה לסכן את שלמות גופו של החלפן. הוא אומנם אמר לו, במהלך השוד, כי אינו רוצה לפגוע בו, אולם משגילה האיש התנגדות, הגיב ראד באלימות לא מבוטלת".