שגרירות דנמרק הפרה חוזה שכירות

שגרירות דנמרק בישראל חויבה (יום א', 27.7.08) בבית משפט השלום בתל אביב לשלם כחצי מיליון שקל בשל אי פינוי בית ששכרה בהרצליה פיתוח כדי שישמש כמעון השגריר, במועד שנקבע על-פי הסכם השכירות. בכך קיבל השופט מרדכי בן חיים תביעה שהגיש רוכש הבית ריצ'רד פורטוגז. על השגרירות גם הוטל לשלם לפורטוגז הוצאות משפט בסך 5,000 שקל ושכר טירחת עורך דין בסך 35,000 שקל.

פורטוגז רכש את הבית ברחוב האשל 144 ב-8.7.03, עשר שנים לאחר ששכרה אותו השגרירות מבעליו הקודמים, משה ושולמית הרברט, על-פי הסכם שחתמה עמם. ב-20.12.04 הגישה השגרירות תביעה לבית משפט השלום לתת פסק דין הצהרתי שלפיו ביטל פורטוגז את ההסכם בניגוד להוראותיו, והפר אותו הפרה יסודית בכך שלא נתן לה ארכה לפינוי הבית, כפי שנקבע בהסכם.

פורטוגז כפר בטענות השגרירות, והגיש נגדה תביעה שכנגד לחייב אותה בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 620 דולר על כל יום איחור בפינוי הבית, שכן לשיטתו זו לא פינתה את הבית במועד.

הוא טען כי זמן מה לפני שרכש את הבית, נפגש עם השגריר החדש של דנמרק קרסן דמסגארד, שהגיע אז לארץ, בנוכחות המוכר הרבט. באותה הזדמנות הודיע פורטוגז לשגריר כי לא יסכים להאריך את השכירות בדמי השכירות שנקבעו ועמדו באותה עת על סך 9,600 דולר לחודש, וכי הוא עומד על העלאתם ל-12,000 דולר שאם לא כן יבוטל ההסכם. על-פי בקשת השגריר, הסכים פורטוגז להמתין כמה חודשים עד שישיג השגריר אישור להעלאת שכר הדירה.

אבל באוגוסט 2004 הודיעה השגרירות כי אינה מסכימה להעלאת דמי השכירות, והמשכיר החדש הודיע לה על סיום השכירות ב-31.12.04. אבל השגרירות סירבה להתפנות, "כל עוד השגריר הנוכחי משרת בארץ", והפקידה בחשבונו של פורטוגז 28,800 דולר, דמי שכירות לשלושה חודשים עד ל-14.4.05.

השגרירות פינתה כעבור יותר מ-8 חודשים

על כך הגיב פורטוגז בהודעה כי הוא עומד על פינוי הבית ב-31.12.04, שאם לא כן ידרוש פיצוי בסך 620 דולר ליום, כפי שהוסכם בין הצדדים. בשלב מאוחר יותר, נאות פורטוגז להאריך את תקופת השכירות עד 31.3.05, אך עמד על פינוי הבית במועד זה.

בתביעה שהגיש פורטוגז לבית המשפט טען כי השגרירות פינתה את הבית רק ב-15.1.06, מעל ומעבר לכל תקופת שכירות מוסכמת, ולכן עליה לשלם לו 620 דולר פיצוי על כל יום איחור בפינוי, ובסך-הכל 107,180 דולר.

בפסק הדין שקיבל את תביעתו של פורטוגז, קבע השופט בן חיים כי תקופת השכירות של השגרירות תמה ב-31.3.05, כי המשך ההחזקה בבית מ-1.4.05 הייתה הפרה של החוזה, ולכן השגרירות חייבת לשלם פיצויים מכוחו בסך 620 דולר ליום, בניכוי 72,000 דולר ששילמה למשכיר.

השופט הסתייע בחוות דעת של מתווכת, וקבע כי בתקופה שחלפה מיום מתן ההודעה הראשונה על הפסקת השכירות (ב-27.8.04) עד המועד האחרון שפורטוגז הסכים שהשגרירות תישאר 31.3.05 חלפו יותר משישה חודשים, שהם מעבר לפרק הזמן המינימלי שנדרש לה, לפי חוות הדעת, למצוא בית חלופי.