הנהלת כלא 'אופק' תודח בשל אלימות

'אקספרס של חצות' במתקני כליאה בישראל. דוח הסניגוריה הציבורית השנתי 2008-2007 המתפרסם הבוקר (יום א', 27.7.08) מעלה תמונה עגומה ב"חצר האחורית" של מדינת ישראל: אסירים בתנאי צפיפות קשים, חוסר פרטיות מינימלית, מזון בלתי מספק, חוסר בביגוד להחלפה, היעדר חימום וקירור וגם איוורור, שירותים מזוהמים המהווים סכנה בריאותית ופגיעה בזכויות אסירים.

בעיקר מתמקד הדוח במצב החמור של כלא הנוער "אופק", באלימות השיטתית שבו ובהחלטה של נציב שירות בתי הסוהר להדיח את הנהלת הכלא. נושאים נוספים: טלטולי האסירים בתנאים בלתי-אנושיים בדרכם לבתי המשפט, כבילת אסירים לשעות ולימים כשיטה, היעדר טיפול בעברייני מין ועוד ותופעת מעצרי שווא.

"התרופה" לנסיון התאבדות - כבילה

בכלא אופק נרשם גם שיעור גבוה של ניסיונות התאבדות. על-פי הרישומים בשנת 2007 היו 21 מקרי ניסיון התאבדות ו-19 מקרי פגיעה עצמית. הסניגוריה מציינת כי למעשה מספר הנסיונות גבוה יותר ולא כל המקרים מדווחים וזאת על-רקע "הטיפול" בכבילה שננקט כלפי מי שמנסה להתאבד.

"קטינים רבים סיפרו למבקרות כי הם עדים לנסיונות אובדניים של שותפיהם לתא, אך נמנעים מלדווח על כך בשל העובדה שתגובת הסגל לניסיון אובדני היא בדרך של כבילה לשעות רבות. מ"מ ראש תחום עבודה סוציאלית בכלא איששה את המידע והסבירה כי הכבילה נובעת הן מפקודות שב"ס לטיפול במקרי אובדנות והן ממחסור בכוח אדם אשר יכול היה להחליף את הצורך בכבילה. ברי, כי כבילת קטין שניסה להתאבד בתכוף לניסיון ההתאבדות אינה מתקבלת על הדעת וגורמת לכך שאסירים העדים לארועים של ניסיונות אובדניים אינם מדווחים עליהם".

אין שקיפות בענישה

צילום: הסניגורית. תיעוד מהחצר האחורית [צילום: ערוץ 2]

הסניגוריה ערכה בדיקה גם במתקני מעצר באחריות המשטרה והיא מציינת את ה"נוהג השיטתי" במתקן מגרש הרוסים, לכבול עצורים למיטתם לשעות וגם לימים. בעיקר מדובר בעצורים המאיימים להתאבד. אחד העצורים, אשר שהה בתא "בידוד מעבר" טען כי "נכבל למשך מספר שעות כאמצעי ענישתי. לטענתו, מפאת הכבילה, לא יכול היה לסלק מקקים שטיפסו עליו".

נמצא כי "השימוש באמצעי זה לא דווח באופן מיידי לגורם רפואי, כדי שיפקח על אופן הכבילה ועל המשך הטפול בעצור, אלא רק לאחר 3 שעות כבילה, וזאת לפי ההנחיות שנקבעו במתקן בעניין זה". נציגי הסניגוריה העלו בבדיקתם כי גם ההנחיות הללו לא קויימו וכי "במקרים מסוימים נכבל העצור למשך 7 שעות טרם שנמסר דיווח לגורם רפואי".

בנוסף, נמסר בדוח, כי מעיון ביומן החריגים עלה כי הענישה המשמעתית המוטלת על העצורים ע"י האחראים במשטרת ישראל הינה "חמורה ואינה מידתית". נמצא, כי העונש המקובל הוא "ענישה כללית" - קרי, שלילת כל הזכויות ו/או בידוד לתקופה של שלושה ימים, שהיא תקופת הבידוד המקסימלית אותה מוסמך לאשר קצין המשמרת. יתירה מכך, "אין שקיפות בענישה וכי הענישה המשמעתית מתועדת, ככל שהוצג למבקרים הרשמיים, רק ביומן החריגים ובאופן לאקוני וחסר. רישום כגון זה לא אפשר בחינה ביקורתית של הדברים ואף הגשת ערעור עליהם, זאת בניגוד לנוהלי המשטרה".

בתחנת משטרת נתניה העלתה הבדיקה כי קיימים תאים המיועדים לעצירים הזקוקים לפיקוח מיוחד. הפיקוח המיוחד נעשה באמצעות מעקב של מצלמות 24 שעות ביממה. בפועל בתאים אלו שוהים גם עצירים רגילים שפרטיותם נפגעת כיון שהמצלמות מתעדות גם את הנעשה בשירותים ובמקלחת.

הנציב החליט על הדחה

צילום: נערים כלואים בכלא אופק [צילום: שב"ס]

הסניגוריה מציינת עוד כי בכלא אופק נוקטים במדיניות בלתי סבירה של שלילת חופשות. הבדיקה העלתה כי מתוך 107 אסירים שנגזר דינם רק אסיר אחד יוצא לחופשות. "לדברי מ"מ ראש תחום עבודה סוציאלית בכלא, מניעת חופשות מהקטינים נובעת מתפיסה מערכתית של הנהלת הכלא והמערך הטיפולי. לטענתה, האסירים הקטינים מאופיינים באימפולסיביות, יש חשש כי יסתבכו בעבירות מחוץ לכתלי הכלא או יתפתו לא לחזור מחופשה, ולכן נמנעים שלטונות הכלא מלהמליץ על הוצאתם לחופשות".

בסניגוריה מדגישים כי מטרת החופשה לאסיר היא "'חיזוק הקשר בין האסיר לבין משפחתו וקהילת מגוריו'. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר באסיר קטין, שתמיכה מצד המשפחה וקשר עימה חשובים עבורו במיוחד ומהווים חלק מהתפתחותו של הנער המתבגר. העובדה כי רק אסיר אחד בלבד נמצא בסבב חופשות היא בלתי סבירה, אינה מתקבלת על הדעת וחריגה בהשוואה למצב הנוהג בבתי סוהר אחרים. ברור כי יש לבחון מחדש מדיניות גורפת זו".

בעקבות החלטת הנציב על "החלפת הנהלת בית סוהר אופק", מביעה הסניגוריה תקווה לשינוי מהותי הנדרש באופן התנהלותו של בית סוהר זה.

כלא אופק: אלימות שיטתית של סוהרים

על הטענות שחוזרות ונשנות בדוחות הקודמים, נוסף הפעם דיווח חמור על המתרחש בכלא לנוער "אופק". מהדוח עולה כי בכלא זה קיימת "אלימות שיטתית" של סוהרים כלפי אסירים קטינים בין היתר מדווחת הסניגוריה כי באחד המקרים הלמו האסירים על דלת התא ובתגובה הסוהרים "ריססו אותם בגז מדמיע ולאחר מכן הושמו כולם בחדר אחד והוכו באלות".

עוד עולה מהדוח שימוש נרחב ב"כבילה" של אסירים למשך שעות ארוכות ללא מתן אפשרות ללכת לשירותים. הסניגוריה מציינת כי במהלך ביקור שערכו מבקרות מטעמה נתקלו ב"שלושה אסירים קטינים, כבולים בידיהם וברגליהם למיטות. הקטינים היו כבולים כך למיטות כ-17 שעות, היו ללא חולצות והתלוננו כי 'קפאו מקור בלילה'. החלון בתא היה פרוץ עקב פעולה של הקטינים בטרם נכבלו. שניים מן הקטינים שהו במיטת קומתיים והקטין במיטה התחתונה התלונן כי הסוהרים לא שחררו את הקטין שמעליו לצורך עשיית צרכים. כאשר זה לא יכול היה להתאפק יותר, עשה הוא את צרכיו ישירות עליו. ואכן, המבקרות חשו בריח חזק של שתן בחדר".

כבילה זו לדברי הסניגוריה, מנוגדת להוראות שב"ס, יתרה מכך, "הממצא החמור ביותר היה כי לפי העובדות שלא הוכחשו, כבילת הקטינים למיטות לא נעשתה לצורך ריסון, שמטרתו למנוע פגיעה של הקטינים בעצמם, באחרים או ברכוש, אלא כענישה על התנהגותם (נטען כי הקטינים עקרו מסגרת חלון והטילו מימיהם על סוהר).

בשב"ס הוקמה ועדת בדיקה בפרשה אך תוצאות בדיקה כזו, למרות הבקשות, לא נמסרו לידי הסניגוריה. לפיכך יצאו נציגי הסניגוריה לביקור נוסף באופק ולעיניהם התגלו שוב ממצאים חמורים בנוגע לכבילת אסירים. "באגף 3 התלוננו אסירים על אסיר דובר ערבית שנכבל למיטה במשך 18 שעות עקב איום בהתאבדות...אחד האסירים סיפר על אסיר שנכבל למשך לילה שלם כעונש על התערבות בקטטה בניסיון להפריד בין הניצים. האסיר מסר, כי לא שוחרר לצורך יציאה לשירותים ונאלץ לעשות את צרכיו על עצמו".

מצב "רחוק מלהשביע רצון"

בסיכום הדוח נכתב כי למרות ניסיונות להביא לשיפור המצב, ובראשם העברת האחריות על מתקני המעצר המרחביים ועל מערך ליווי העצורים מן המשטרה אל שב"ס, המצב במתקני הכליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2007 "רחוק עדיין מלהשביע רצון".

מדוחות אנשי הסניגוריה הציבורית עולה, כי "אין המדובר בבעיות או בכשלים נקודתיים ומקומיים. מדובר בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים, ולפגיעה בכבודם כבני אדם. יש להמשיך ולקוות, כי הרשויות הרלוונטיות ישכילו לעשות שימוש במידע המובא בדוח זה, על-מנת להביא לשיפור כולל ומהיר של הליקויים החמורים המתוארים בו".

נוהג פסול של המשטרה - מעצרי שווא

הסניגוריה חושפת את מחדל מעצרי השווא של עצורים לצרכי חקירה. מדובר בתופעה ה"מונחת לפתחה של משטרת ישראל", לפיה רבים נעצרים למשך הלילה למרות שניתן היה לשחררם בתנאים, "אם קציני המשטרה היו מפעילים את סמכותם להטיל את תנאי השחרור ללא הותרת העצור לבלות לילה שלם במעצר". הסניגוריה מטילה על הרשויות את האשמה למחדל חמור זה שעיקרו טכני - "היעדר מערכת מסודרת להפקדת כספי ערובה בתחנות המשטרה. מה שגורם למשטרה, בכל אותם מקרים בהם נדרשת לדעתה הפקדת כספים במזומן כחלק מתנאי השחרור, לנצל את מערכת הפקדת הכספים המסודרת של הנהלת בתי המשפט, ובכך לחסוך משאבים מנהליים של המשטרה עצמה על גבם של החשודים".

הסניגוריה מציינת את הביקורת החריפה שסופגת המשטרה על "הנוהג הפסול האמור שאימצה לעצמה". בדוח מובאות דוגמאות לנזיפות שסופגת המשטרה בנושא. בין היתר מובאת דוגמה שאירעה ביום שני של ראש השנה ב-14.9.07, שבמהלכו החליטה השופט עידו דרויאן, "לנקוט כלפי המשטרה בצעד חסר תקדים בחומרתו", הוא הורה לקציני המשטרה הרלוונטיים מהתחנות השונות באזור, "להגיע בעצמם לבית המשפט, על-מנת להפעיל את סמכותם ולשחרר בערובה עצורים שהובאו לבית המשפט ללא צורך".

השופט כתב: "היום 14/09/07, ב' דראש השנה, במהלך תורנות מעצרים לצורכי חקירה הובאו בפני תיקים רבים מאוד שהיה ללא ספק מקום לטפל בהם במסגרת תחנת המשטרה, כלומר: לשחרר עצורים על-ידי קציני המשטרה. למסקנה זו היו שותפים גם אנשים המשטרה באולם, לרבות קצין הבדיקה הנכבד מר סבג. כדי להקל מעומס העצורים החריג, דווקא ביום חג וללא הצדקה, הוזעקו קציני המשטרה אשר שיחררו לפי סמכותם עצירים במספר ניכר שמלכתחילה לא היה מקום להביאם לביהמ"ש".

הסניגוריה מוסיפה כי "אם ניתן היה לצפות שלאחר כל זאת תפנים משטרת ישראל את הביקורת ותחדל מדרך פעולתה הפסולה, הרי שציפייה זו נכזבה. מהחלטות רבות שניתנו בבתי המשפט השונים במהלך החודשים האחרונים מתברר, למרבה הצער, כי עולם כמנהגו נוהג. המשטרה ממשיכה להביא לשחרור בבית המשפט, ללא צורך, חשודים רבים שאותם יכלה לשחרר בעצמה בתחנות".

עברייני מין לא מטופלים

סוגייה נוספת עליה מצביעה הסניגוריה היא מחסור במסגרות טיפוליות לאסירים. בעיקר חמור הדבר לגבי 1200 עברייני מין, שרק 30 מתוכם זוכים לטיפול, ולגבי 2150 אסירי אלימות במשפחה, שרק 610 מהם טופלו. לדברי הסניגוריה, בחלק מבתי הכלא קיים מחסור בתקנים לעובדים סוציאליים או שהתקנים קיימים אך אינם מאוישים במלואם, כך שמעט העובדים הסוציאליים המועסקים במתקנים אלה עמוסים יתר על המידה ואינם מסוגלים לתת מענה טיפולי נאות לכל האסירים הנזקקים לשירותיהם.

"מחסור במסגרות שיקום ובעובדי שיקום בתוך הכלא פוגע, כמובן, לא רק באסיר עצמו כי אם גם בחברה כולה, אשר לה אינטרס ראשון במעלה כי יחזור לשורותיה אסיר ששוקם אשר לא ישוב לפגוע בה. מחסור זה מוביל לבעיה חמורה נוספת, של מניעת האפשרות להשתחרר שחרור מוקדם בחלוף שני שלישים מן המאסר מאסירים רבים. זאת, אך בשל העובדה שלא ניתנה להם ההזדמנות לעבור טיפול משקם שיפחית את מסוכנותם".

שיסוי כלבים באסירים

דוח הסניגוריה מעלה תמונה קשה הנוגעת להובלת אסירים לדיונים בבתי המשפט. אסירים מבית מעצר הדרים התלוננו על "טלטלות במשך שעות ארוכות ברכב הסעה דחוס, מחניק וחם ללא מיזוג או איורור".

נטען כי התנאים נעשים בלתי נסבלים עוד יותר עקב עישון של חלק מהאסירים במהלך הנסיעה. "במהלך הנסיעות הארוכות ביותר לא ניתנו הפסקות לצורך יציאה לשירותים ואסירים נותרים אזוקים למושבים לאורך כל הנסיעה. מדובר במושבי ברזל חשופים ללא כל ריפוד, אשר הישיבה הממושכת עליהם במשך שעות רבות גורמת לכאבים עזים. האסירים התלוננו כי לא מספקים להם מים ומזון למעט כריך שבחלק גדול מהמקרים איכותו ירודה והוא אינו אכיל".

מדובר ב"הסעות מאסף" ולכן הן עוברות במתקני כליאה רבים כך שיוצא שהובלות לבתי משפט מרוחקים "לוקחות ימים כאשר בין לבין לנים האסירים באגפי מעבר בבתי מעצר שונים ברחבי הארץ". אסירי כלא מגידו התלוננו כי לוחמי יחידת נחשון היכו אותם בעודם כבולים ואף שיסו בהם כלבים".

תגובת ח"כ גלאון: נקיים דיון בוועדת הפנים

ח"כ זהבה גלאון ממרצ אמרה בתגובה לפרסום הדוח כי בכוונתה ליזום דיון בוועדת הפנים. "ממצאי הדוח מבליטים את הטיפול המחפיר במי שנמצא בחצר האחורית של החברה הישראלית. גם האסירים זכאים לשמירה על זכויות האדם הבסיסיות שלהם. ועדת הפנים צריכה לקבל הסברים ממנהל כלא "אופק" על הפעלת הכוח הבלתי סביר נגד הקטינים העצורים במקום".