אורחת המלון הלכה לישון והגנבים "חגגו"

הדסה רלבג תבעה את אמיר אלון וחברת הבית בלב העיר בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שחדרה נפרץ. מכתב התביעה עלה שבחודש מרס אשתקד, בילתה עם בעלה במלון רייך ובשעת הצהריים, כשישנו, נפרץ החדר ונגנבו מתוכו מעיל פרווה, שעון יד, עגילי זהב, תיק, בושם ושני פלאפונים. לדבריה, המלון התרשל כשלא הציב אנשי אבטחה והמצלמות לא פעלו. כמו-כן שבעת הפריצה החדר היה נעול והמפתח הונח על השולחן. "לא היו סימני פריצה ונראה שלפורץ היה מפתח ויתכן שמדובר באחד מעובדי המלון". התובעת ציינה שהמעיל שעשוי מפרוות שועל שווה 3,000 דולר והשעון 1,500 שקל. היא ביקשה פיצוי בגין הנזק הממוני, הכולל את שווי החפצים שנגנבו, והלא ממוני שנגרם לה. לכתב התביעה לא צורפו קבלות להוכחת שווי החפצים.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובעת לא נעלה את החדר והפריצה אירעה באשמתה וברשלנותה. כמו-כן שלא הודיעה על חפצי הערך שעמם הגיעה, בהתאם לסעיף 12 (ג) לחוק השומרים, ומשכך המלון פטור מאחריות. "אילו היינו יודעים שבמלון מתארח אורח המחזיק בחפצי ערך בסכום מסוים, היינו מסרבים לקחת אחריות או שהיינו נוקטים בהגנות המתאימות. חברות הביטוח אינן מכסות נזקים מסוג זה ובכל מקרה אנו מחויבים לדעת מה הסיכון לפני שלוקחים אותו". הנתבעת הוסיפה שבמלון הוצב שומר חמוש בנשק שהיה בעמדתו במועד הפריצה וגם פקידת הקבלה הייתה חמושה". המלון הכחיש את הנזקים הנטענים וביקש לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.

בפסק דין שניתן בתחילת השבוע, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת שירלי רנר, את הנתבעת לשלם לתובעת 1,300 שקל בתוספת 250 שקל הוצאות משפט. לדברי השופטת, בהעדר הודעה לבעל המלון בהתאם לסעיף 12 (ג) לחוק השומרים הוא אינו אחראי לחפצי ערך מכוח חוק השומרים. לעומת זאת הנתבעת נמצאה אחראית לגניבת החפצים שאינם חפצי ערך וכללו בין היתר שני פלאפונים בשווי 350 שקל ועגילים בשווי 500 שקל.

"על-פי הוראות סעיף 12(ב) לחוק השומרים ככל הנוגע לחפצים שאינם חפצי ערך אחראי בעל המלון כשומר שכר. בין אם מדובר בשומר שכר טפל שעליו הנטל להוכיח כי לא התרשל ובין אם מדובר בשומר שכר עיקרי שפטור אך אם האובדן נגרם 'עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן'. בעניינינו לאור עדות התובעת עליה לא נחקרה, כי נעלה את החדר, לא עמדה הנתבעת בנטל המוטל עליה לעניין הוראה זו".