נדחתה בקשה למנוע מו"מ ליבוא רכב סיני

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יצחק נועם דחה (יום ב', 21.7.08) בקשה חוזרת לצו זמני שימנע ייבוא מכוניות מתוצרת חברה סינית לישראל. את הצו ביקשה G.M.V, חברה זרה המאוגדת באיי הבתולה, נגד היצרנית הסינית SHENYANG BRILLIANCE JINBEI AUTOMOBILE CO. LTD, ויבואנית הרכב הישראלית "אוטו חן". G.M.V חויבה לשלם לאוטו חן, שכר טירחת עורך דין בסך 30,000 שקל.

השופט נועם ציין בהחלטתו כי G.M.V עתרה לפני כארבעה חודשים (בש"א 8379/07) לצו מניעה זמני, שיורה ליצרנית הסינית וליבואנית הישראלית להימנע מלנהל ביניהן משא-ומתן, או לבצע כל פעולה אחרת בקשר ליבוא והפצה של מכוניות החברה הסינית, שיש בה כדי להוות הפרה של מזכר הבנות שנחתם בין G.M.V לבין החברה הסינית ב-24.8.04, ובו נקבעו, בין-השאר, המסגרת והעקרונות לניהול משא-ומתן ביניהן בדבר הפצת מכוניות החברה הסינית בישראל. נקבע כי המשא-ומתן יושלם לאחר שהמכוניות מתוצרת החברה הסינית יקבלו את התקן האירופי EURO 4. אבל ב-3.3.08, דחתה השופטת מוסיה ארד את הבקשה, הואיל וזו לא הומצאה כדין לחברה הסינית. מתברר כי G.M.V שלחה את כתבי הטענות לסין באמצעות חברת שליחויות, ולא באמצעות מנהל בתי המשפט - כנדרש על-פי תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975.

במהלך הדיון בבקשה החוזרת למתן צו מניעה זמני, הודתה החברה כי אין לראות במשלוח שביצעה משום המצאה כדין מחוץ לתחום השיפוט, וביקשה מבית המשפט לדחות את הדיון בבקשה לצו ביניים לפרק זמן של כחצי שנה, לצורך ביצוע המצאה כדין לחברה בחו"ל באמצעות מנהל בתי המשפט. "אוטו חן" התנגדה.

G.M.V טענה, באמצעות משרד עורכי הדין חיים צדוק, כי דחיית הבקשה הקודמת בבש"א 8379/07 אינה סותמת את הגולל על הבקשה החוזרת, שכן הבקשה הראשונה נדחתה רק בגין אי-המצאתה כדין לחברה הסינית, בלא שבית המשפט נדרש לדיון בטענות שהעלו הצדדים.

עוד טענה כי מזכר ההבנות הוא הסכם מחייב לכל דבר ועניין, וכוונת הצדדים הייתה כי המזכר יחייב אותם להתקשר בחוזה הפצה בעתיד, בתנאי שיתקבל התקן האירופי EURO 4 .

אוטו חן התנגדה, באמצעות משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדווין ושות', לבקשה לדחיית הדיון ולמתן ארכה לביצוע ההמצאה ליצרנית הסינית, וביקשה מהשופט נועם לדחות את הבקשה על הסף משום שמאז החלטתה של השופטת ארד לא השתנה דבר המצדיק זאת. בנוסף על כך, נטען כי יש לדחות אף את הבקשה לגופה, בין היתר משום שמזכר ההבנות לא הקים ל-G.M.V זכויות הפצה בלעדיות, אלא רק קבע תנאים ראשונים למשא-ומתן, ומשום שלאחר שלוש וחצי שנות קיפאון, הודיעה היצרנית הסינית כי אינה חפצה עוד במשא-ומתן עם G.M.V, והעניקה את לאוטו חן זיכיון יבוא בלעדי של מכוניות מתוצרתה לישראל.

התנהלות המבקשת לא מלמד על דחיפות

בהחלטתו לדחות את הבקשה החוזרת, שב השופט נועם וקבע כי אין לראות במשלוח המסמכים ליצרנית בסין באמצעות חברת שליחויות, משום המצאה כדין אל מחוץ לתחום השיפוט.
דרכי ההמצאה של כתבי בי-דין למדינות חוץ הותוו באמנת האג משנת 1965, שאומצה בדין הישראלי בתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975. בתקנות נקבע, בסעיף 3, כי "הרשות המרכזית לצרכי האמנה היא מנהל בתי המשפט".

אמנם, הפסיקה הכירה בהמצאה בפועל של כתבי בי-דין בחו"ל, באמצעות דואר רשום, כהמצאה תקפה, אף אם לא בוצע הדבר באמצעות מנהל בתי המשפט, אך היא עשתה זאת משנתחוור בדיעבד כי המשיב קיבל בפועל את כתבי הטענות.

השופט נועם הגיע למסקנה כי אין מקום לדחות את הדיון בבקשה לסעד זמני בחצי שנה נוספת, שכן על מי שמבקש סעד זמני מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט שהוא חיוני, ואילו התנהלותה של G.M.V מצביעה על היעדר חיוניות של הסעד הזמני מבחינתה. ל-G.M.V נודע בראשונה על המשא והמתן בן היצרנית הסינית לאוטו חן כבר ביוני-יולי 2007. את הבקשה הראשונה לסעד זמני, שיאסור עליהן לנהל משא-ומתן הגישה ב-30.12.07. מסיבותיה שלה, לא המציאה את הבקשה לידי החברה הסינית כדין. מחדל זה, לדחיית הבקשה הראשונה לצו מניעה זמני בהחלטת השופטת ארד. G.M.V הזדרזה להגיש את הבקשה לעיון חוזר, יומיים לאחר דחיית בקשתה הראשונה, אך נמנעה בשנית מלבצע המצאה כדין של הבקשה לחברה הסינית, והסתפקה במשלוח באמצעות חברת שליחויות. כעת היא מבקשת לדחות את הדיון בבקשה למתן צו ביניים בכחצי שנה, כדי לאפשר לה, בשלישית, לבצע המצאה כדין באמצעות מנהל בתי המשפט. "בנסיבות האמורות, התנהלות G.M.V אינה מלמדת על דחיפות הדיון בבקשה לסעד זמני, ועל כן יש לדחות את בקשתה לדחיית הדיון בשלישית.

עם זאת, האריך השופט את המועד להמצאת כתב-התביעה ליצרנית בסין, באמצעות מנהל בתי המשפט, עד 1.12.08. על החברה הסינית יהיה להגיש כתב הגנה עד ל-1.3.09, ובטופס ההזמנה לדין יצוין, בין-השאר, כי אם לא תעשה זאת במועד, תהא ל-G.M.V זכות לקבל פסק-דין בהיעדר הגנה.