הנאשם ייענש למרות שהשופטת פסלה עצמה

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ביטלה החלטה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב זיווה הדסי הרמן לפסול עצמה מלגזור את עונשו של נאשם, לאחר שכבר הרשיעה אותו. השופטת ביניש קיבלה את ערעור המדינה על החלטת הפסילה, אך התחשבה בעמדת השופטת והטילה על שופט אחר לגזור את העונש.

מדובר במשפטו של עוזי משען, בעל חנות לממכר פיצוחים, פירות יבשים וסיגריות, שהואשם ב-13.8.2006, בעבירות של השמטת הכנסה מדוחות, מסירת תרשומות כוזבות והכנת פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים בשנים 2004-2000.

ב-12.7.2007 הורשע משען בכל העבירות שיוחסו לו, ורק לאחר שכבר נשמעו הטיעונים לעונש, הגיש משען בקשה לשופטת לפסול את עצמה בנימוק שיש קשרי היכרות עקיפים בינו לבינה, המונעים ממנה לנהוג בעניינו באופן הוגן וללא משוא פנים. הוא טען כי חנות בבעלות השופטת, ובניהול בעלה, נמצאת סמוך לחנותו. כמו-כן טען כי אחיה של השופטת לקוח בחנותו, ובנה של השופטת מוכר לו בעקיפין. בנוסף, העלה טענות בדבר פגמים במשפטו, ובכלל זה האיסור שהוטל עליו להביא עדים להגנתו, ושלילת זכותו לערעור שלא בצדק.

אין עילה לפסילה

בהחלטתה לפסול עצמה כתבה השופטת ב-25.3.2008, כי אומנם בקשת הפסילה היא טורדנית וקשרי ההיכרות שעליהם הצביע משען הם קשרים שטחיים ועקיפים, שכלל לא הייתה מודעת לקיומם, לאחר שהובאו לידיעתה, התרשמה שאין היא יכולה להתעלם מקיומם, בגלל נימת הדברים השלילית שבבקשה, ומתוך שיקולים של מראית פני הצדק.

על כך ערערה המדינה, באמצעות עו"ד יאיר חמודות, לבית המשפט העליון. המדינה טענה כי היכרות עקיפה ושטחית כזאת אינה מקימה עילת פסלות. משען טען, באמצעות עו"ד מאיר כהן, כי משמעות ההחלטה, מתוך לשונה, היא כי יש להתחיל במשפט כולו מראשיתו.

בפסק הדין שקיבל את ערעור המדינה, צינה השופטת ביניש, כי היכרות מן הסוג שמדובר בו אינה מקימה עילת פסלות, מה גם שהשופטת לא ידעה על קשרי היכרות אלה. ביניש הדגישה כי מלשון בקשת הפסילה שהגיש משען, עולה שקשרים אלה היו כה עקיפים, שאפילו לו עצמו לא היו ידועים, עד לזמן הגשת הבקשה. ביניש הוסיפה כי טענותיו של משען כי נאסר עליו להביא עדים להגנתו, ונשללה זכותו לערעור, הן טענות נגד החלטות דיוניות, ואם יש בהן ממש, מקומן בערעור על החלטת השופטת, ולא בבקשה לפסילתה.