אהוד קורן תבע את ונדום - "נייקי" חנות קניון רחובות ואת ונדום "נייק" בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 800 שקל לאחר שקנה נעליים פגומות. לדבריו, בחודש דצמבר 2006, קנה נעלי "נייק" וכעבור ארבעה חודשים נקרעו סוגרי הנעליים והנעליים הוחלפו. הפגם חזר על עצמו בזוג החדש והנתבעת סירבה להשיב את כספו בטענה שהתריעה שהסוגרים עלולים להיקרע ואין להטיל לפתחה אחריות.
בכתב ההגנה טענו הנתבעות שאשת התובע החליפה את הנעליים לאחר שקיבלה הסבר מצוות החנות שהפגם עלול לחזור על עצמו והם אינם אחראים. "במועד ההחלפה אשת התובע חתמה על טופס בו צוין שהאחראית על הנעליים רובצת לפתחה". הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה בהעדר אחריות ועילה.
בדיון בפני השופטת לבנה צבר, טען התובע שהנתבעים הכריחו את אשתו לחתום על הטופס. נציגת הנתבעות השיבה שאשת התובע התעקשה להחליף את הנעליים למרות שהובהר לה שמדובר בפגם שעלול לחזור על עצמו וחתמה על הטופס מרצונה החופשי. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את התובע בהוצאות משפט.
"גרסת התובע מעלה תמיהות ושאלות שאין עליהן תשובות. התובע בכתב התביעה, מציג עצמו כאילו השתלשלות האירועים עם הנתבעות התנהלו מולו כאשר בפועל אשתו היא שפנתה לנתבעות. ועוד - התובע בכתב התביעה לא ציין שאשתו חתמה על הטופס ובדיון טען שאשתו חתמה על הטופס תוך אילוץ. דברים אלה מקעקעים את מהימנותו של התובע. זאת ועוד - הטופס עליו חתמה אשתו מוכיח שידעה שמדובר בדגם עם פגם שעלול היה לחזור על עצמו ועל כן עליה לקחת אחריות על מעשיה, שכן לא יעלה על הדעת שלאחר מעשה תשמע טענה מסוג הטענה שהועלתה על-ידי התובע".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה