לבני יוצאת שוב נגד אולמרט: שחיתות היא סוג של חולשה

שרת החוץ ציפי לבני מחריפה את הביקורת נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט. "שחיתות היא סוג של חולשה", אמרה בכינוס הנשיא לדמוקרטיה שנערך הבוקר (21.07.08) מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוסיפה, ברומזה לשחיתות של אולמרט: בפן הפלילי - אדם שעובר עבירה יודע שבצידה יש עונש עליה הוא משלם בחירותו. בפן הנורמטיבי - על עבירה אדם משלם בכסאו.

בכינוס נאמה גם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. היא יצאה נגד הנורמה שהשתרשה, שבה אישי ציבור החשודים בפלילים פועלים כדי לעשות דה-לגיטימציה למערכת המשפט. ביניש הזהירה כי הפגיעה במערכת המשפטית פוגעת קשות באינטרס הציבורי.

* ראו: נאומה המלאה של ביניש

השרה לבני אמרה, כי הכינוס נערך כדי לדבר על הדמוקרטיה והאם היא עומדת במבחן. המבחן בעיני הוא האם הציבור נותן אמון בשני דברים: הערכים - שהם חלק מהדמוקרטיה הישראלית, והיכולת של הציבור לתת אמון במערכות של הדמוקרטיה - זו הנבחרת, מערכת אכיפת החוק, מערכת המשפט. שני ערכים אלה, אמרה השרה, הם הבסיסים שלפיהם ניתן לדעת אם הדמוקרטיה יכולה לעמוד במבחנים שלפניה. האם יש מערכת ערכים משותפת?

השרה לבני קבלה על הפילוג הקיים בחברה בישראל, שנגרם לא במעט בגלל פוליטיקאים. "תפקידו של פוליטיקאי הוא לא ליצר פילוג בחברה. הוא קודם כל צריך לאחד על בסיס ערכים משותפים. לא השכלנו ליצר זאת בחוקה אך זה לא מאוחר מידי. מה זה דמוקרטיה - זה ברור. נצטרך ליצוק תוכן למושג "יהודית" - חוק השבות, סמלים, דברים שלא כופים ברמת הפרט על מי שאינו יהודי או על מי שאינו דתי. אפשר ליצר את זה ועל בסיס זה לחנך".

לבני עמדה בהרחבה על הצורך באמון הציבור כדי להוביל שינויים בחברה ובמדינה. "לא הייתי צריכה סקר כדי לדעת מהי רמת אמון הציבור", אמרה. "יש אובדן אמון כמעט מוחלט במערכת הדמוקרטית. קודם כל בפוליטיקה - כנסת-ממשלה, אין לי ספק שיש תהליך של שחיקה באמון הציבור גם בבתי המשפט".

במשך כמעט כל נאומה שזרה השרה לבני אמירות שיש בהן משום התייחסות לאופן התנהלותו של אולמרט נגד מערכת המשפט ונגד הציבור; וכן למאבק הקיים - בתמיכתו של אולמרט - מצד שר המשפטים דניאל פרידמן נגד נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. "החזרת אמון הציבור זה התפקיד שלנו. אי אפשר יהיה לעשות את זה דרך פגיעה במערכות אחרות שמרכיבות את הדמוקרטיה. לא מקובל עלי שהציבור צריך לבחור בין מחנות - או השלטון או שלטון החוק. כשאזרח צריך לבחור ככה - זו פגיעה ראשונה במעלה קודם כל בעקרונות הדמוקרטיה".

לבני קוראת לעריכת שינויים גדולים, או כלשונה - "תיקון עצמי של כל מערכת". כל מערכת יכולה לקבל ביקורת, אמרה. "אני עומדת על זכותי לבחון כל החלטה באופן ענייני - לפי ההצעה ולא לפי המציע. האזרחים לא צריכים ביום שישי בערב לבחור בין ביניש לבין פרידמן. זכותי וחובתי לבחון כל דבר לגופו וחובתי היא גם לתקן את המערכת בה אני נמצאת".

התיקון נדרש, אמרה. "מה יקרה אם לא נעשה זאת? אני רואה ברחוב. זה מוביל להימנעות מפוליטיקה ומפוליטיקאים. ומה שיותר מטריד זה הימנעות הציבור מהדבר הבסיסי ביותר בדמוקרטיה - הזכות לבחור. העניין של "תחליטו אתם, אנחנו לא במשחק" הוא בלתי אפשרי. אני מבהירה לציבור שזו מותרות שאיש לא מוכן לקחת אותה בחיים הפרטיים שלו - וכך שלא ייקחו אותה גם בחיים הציבוריים. אין אדם שיהיה מוכן לתת למישהו שאין לו אמון מוחלט בו לנהל עבורו את העניינים. אסור להקל בזה ראש, ההחלטות שלפנינו הן על עתיד ילדינו".

לבני מזהירה מפני גלישה לייאוש. "אני לא מקבלת מעבר לייאוש. כעס זה דבר לגיטימי כעס מייצר שינוי, אך הרמת ידיים דבר שלא נוכל להרשות לעצמנו. אז מה צריך לעשות: החזרת אמון הציבור על-ידי שינוי. השינוי תלוי בכולנו גם בנבחרים וגם בציבור.

פרק נכבד מנאומה ייחסה לבני לאולמרט. "מהנבחרים נדרש כח, חוזק. מנהיגות חזקה זו מנהיגות שבה לנבחרים יש חוסן להתמודד לא רק עם הדרמות אלא גם עם הפיתויים והדרישות היום-יומיות שקיימים במגרש הפוליטי", אמרה בהתייחסות כמעט ישירה לפרשות השחיתות של אולמרט. "שחיתות היא סוג של חולשה, וצריך חוסן להתמודד עם החולשה הזו - להגיד לא כשהפיתויים עולים מחדרי חדרים ולהגיד לא לנורמות שהחברה מחליטה שהן לא יכולות להיות חלק ממנה".

השרה לבני התקוממה גם על סתימת הפיות, לכאורה, בטענה ש"כולם כאלה". האמירה הזו ש"כולם כאלה" אינה מקובלת עלי ואינה נכונה. לא כל הנבחרים נמצאים בחבילה אחת, אמרה.

לבני יצאה גם נגד ההתנהלות הקלוקלת מצד אישי ציבור שהסתבכו בפלילים, ובראשם אולמרט, שניסו לפגוע בגורמי האכיפה והמשפט בישראל, וכן במוסד מבקר המדינה, כדי להרתיעם ממיצוי הדין עימם. "הרמת ידיים היא איננה אפשרות וכאן מגיע הציבור. בפן הפלילי - אדם שעובר עבירה יודע שבצידה יש עונש עליה הוא משלם בחירותו. בפן הנורמטיבי - על עבירה אדם משלם בכסאו. השיפוט הזה הוא קודם כל בידי הציבור, ואם הציבור יקיים אותו - זה יחזק את החוסן שדרוש שיהיה לכל נבחר וזה יחזיר לכולם את מה שנשחק כאן בעת האחרונה".

לבני סיימה נאומה בדברים אלה:

"הדיון הזה הוא איננו פוליטי אז לא אכנס למה שצריך לעשות במגרש הפוליטי, אך אני מאמינה שיש מכנה משותף ברמה הערכית בין חלקים שונים בחברה שלנו ושבכל הנושאים האחרים ניתן למצוא מכנה משותף - גם מדיני, גם ביטחוני וגם כלכלי. ימין ושמאל זה דבר שנגמר, אנשים אמורים להבחן בזכות עצמם. זה נכון גם ביחס להשקעה בתשתיות, בחינוך וגם בשיטה. אם נייצר מכנה משותף חברתי ופוליטי שאני מאמינה שניתן לייצר אותו - כך נוכל לפעול להחזרת אמון הציבור".