הוחמר מאסרו של פורץ שלומיאל

בית המשפט המחוזי בחיפה החמיר בעונשו של פריד דנילוב, בן 25, שהורשע בפריצה לדירתה של אשה ובתקיפתה. במקום תשעה חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית המשפט השלום, גזרו עליו השופטים שמואל ברלינר, יגאל גריל וברכה בר-זיו, שנתיים מאסר בפועל. כמו-כן חייבו אותו לשלם לקורבנו פיצוי בסך 2,000 שקל. עונש מאסר על תנאי של 10 חודשים הושאר על כנו. בכך התקבל ערעורה של פרקליטות המחוז על עונשו הקל. לעומת זאת נדחה ערעורו של דנילוב על הרשעתו ועונשו.

מפסק הדין עולה כי דנילוב פרץ ב-19.12.06 ב-4:30 לפנות בוקר לדירתה של האישה ברחוב החלוץ. כאשר חיטט בתיקה של בעלת הדירה שהיה מונח במטבח, התעוררה בעלת הדירה. הוא תפס את ידה, דחף אותה וברח. דנילוב השאיר בדירה כרטיס עובד של בתי הזיקוק לנפט, מעיל שחור, וכן כרטיס ביקור של עו"ד פרחובניק.

לרוע מזלו, בדקו אותו חצי שעה לפני הפריצה שני שוטרים, שזיהו אותו מאירועים קודמים. הם דרשו ממנו להזדהות, והוא הציג כרטיס של עובד בז"ן בנימוק שאין לו תעודת זהות. לאחר שהתקבלה ההודעה במשטרה על הפריצה לדירה, זוהה הצעיר מייד לפי תיאורו ושמו בתעודה, ולפי המעיל השחור שלבש.

בעלת הדירה זיהתה למחרת את דנילוב במסדר זיהוי תמונות, ולאחר מכן באולם בית המשפט. היא העידה כי ראתה את דנילוב בדירה וגם נאבקה עמו והכתה אותו במטרייה. לדבריה, שרט אותה הפורץ במהלך האירוע. האישה סיפרה כי היא מתגוררת בדירה עם אמה הקשישה. לאחר האירוע, הובהלה האם לבית החולים בגלל עלייה בלחץ דמה.

"יצאתי לשאוף אוויר"

במשפטו טען דנילוב כי יצא לטייל כדי לנשום אוויר צח. הוא אישר כי תעודת עובד בז"ן שייכת לו, אך לטענתו איבד אותה שלושה ימים קודם לכן וכי לפני השוטר שעיכב אותו הזדהה עם תעודת זהות. הוא גם טען כי המעיל שהוצג לו אינו שייך לו, וכי לא היה מעורב בפריצה לדירת האישה. הוא אישר כי הוא מכיר את עו"ד פרחובניק, שהיה עורך דינו.

סניגורו טען כי הראיות משאירות שאלות שלא זכו למענה, ומעוררות ספק סביר באשמתו של דנילוב. "מי זה הפורץ השלומיאל הזה שנכנס לדירה ומפיל מתוך כיסו או מתוך ידיו תעודות שלו עצמו. הרבה יותר סביר והגיוני שהתעודות האלה הושארו היכן שהושארו בכוונה מכוונת", טען הסניגור. עוד טען כי אין ערך למסדר הזיהוי משום שהאישה ראתה את תמונתו של דנילוב בכרטיס העובד.

אבל בית משפט השלום הרשיע את דנילוב, בעיקר על סמך עדות האישה, המסמכים והמעיל שנמצאו בדירתה ושקודם לכן הזדהה באמצעותם לפני השוטר.

בפסק הדין שדחה את ערעורו קבעו שופטי בית המשפט המחוזי כי הראיות הנסיבתיות לחובתו היו מוצקות ומבוססות ביותר.

לעומת זאת, קיבלו השופטים את טענות התביעה כי יש להחמיר בעונשו של דנילוב משום שמעשיו "מתקרבים לעבירה של שוד" ומשום שיש לו עבר פלילי עשיר, ובכלל זה הרשעות בעבירות של פריצה לרכב, גניבה מתוכו, החזקת סכין, ותקיפה בנסיבות מחמירות. עוד נטען כי דנילוב ביצע את העבירות כאשר היה נתון תחת שתי תקופות פיקוח קצין מבחן.

בפסק הדין כתבו השופטים כי ספק אם היה מקום לייצוגו בערעור זה על-ידי הסניגוריה הציבורית. דנילוב אינו עונה על תנאי הזכאות לייצוג כזה לפי חוק הסניגוריה הציבורית, מה גם שמדובר בערעור סרק.