העליון: מינוי דירקטורים כפוף לביקורת שיפוטית

בית המשפט העליון דחה (יום א', 20.7.08) עתירה של מנהל משק ובינוי בחברת הדואר דוד פרץ לבטל את מינויו לדירקטוריון החברה של נציג העובדים דניאל בוטוין. פרץ נבחר על-ידי העובדים למקום הראשון ובוטוין נבחר למקום השלישי. למרות זאת בוטוין מונה לנציגו בדירקטוריון של שר התקשורת אריאל אטיאס ושר האוצר רוני בראון. השופטים אדמונד לוי, סלים ג'ובראן וחנן מלצר קבעו כי למרות שבוטוין הגיע למקום השלישי בלבד, מדובר במינוי שנעשה כדין וכי לשר יש חופש להחליט כי דווקא מינוי זה הוא לטובת החברה.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד דני אליגון טען פרץ כי ההחלטה למנות דווקא את בוטוין "נוגדת את רצונם של העובדים". תקנות החברות הממשלתיות מחייבות לערוך בחירות לאיתור מועמדים לאותו תפקיד, "תוצאות הבחירות צריכות להוות שיקול מכריע תוצאות הבחירות צריכות להוות שיקול מכריע בבחירת דירקטורים על-ידי השרים. כה רב הוא המשקל שראוי לייחס לרצון העובדים, עד כי הדבר כמעט ומאיין את שיקול-הדעת המסור לשרים בבחירת נציגי העובדים".

מנגד המדינה טענה כי ההחלטה נעשתה כדין. מינויה של מס' 2 ברשימה, מנהלת תחום יחסי ציבור בחברה, ציונה שי, נעשה מאחר וכיום "מכהנת בדירקטוריון החברה אישה אחת בלבד". כמו כן, הוחלט למנות את בוטוין בשל התאמתו לתפקיד. "הוא נמצא מתאים לשמש בתפקיד נוכח הכשרתו וניסיונו המקצועי...תואר B.Sc בהנדסת תעשיה וניהול מאוניברסיטת בן-גוריון; תואר M.A במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב; וכן בוגר קורס דירקטורים בכירים". בוטוין לטענת המדינה, הוא המועמד היחיד בעל השכלה אקדמית וכן הפער בינו לבין מס' 1 העותר, פרץ, הוא 71 קולות בלבד מתוך 3,948 מצביעים.

כאמור, השופטים קבעו כי מינויו של בוטוין התקבל כדין. לדברי השופטים, התקנות קובעות כי השרים "ימנו את הדירקטורים מבין הנציגים הנבחרים". מכאן שהתקנות "אינן מחייבות את השרים להביא למינויים של שני העובדים שזכו במספר הגדול ביותר של הקולות בבחירות שנערכו". הבחירות נועדו "להקים מאגר שמתוכו רשאים השרים לבחור את המועמד הראוי לדעתם לשמש כדירקטור מטעם העובדים". תוצאות הבחירות הן "אחד השיקולים הרלוונטיים שעל השרים לשקול כאשר הם מפעילים את סמכותם" והשרים "צריכים לראות לנגד עיניהם גם שיקולים הקשורים בטובת החברה וכן להביא בחשבון את התכליות הכלליות הקבועות בחוק באשר למינוי דירקטורים, ובהן ייצוג הולם לשני המיניים, ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית וכו".

תוצאות הבחירות "אינן שיקול מכריע וודאי שאינן שיקול בלעדי בתהליך מינוי הדירקטורים", כתבו השופטים. הם הוסיפו כי כל מסקנה אחרת "הופכת את פעולתם של השרים לפעולה אוטומטית וחסרת משמעות בתהליך איוש דירקטוריון החברה הממשלתית".

עם זאת שיגרו השופטים "אזהרה" לשרים: תוצאה זו לדבריהם "אינה מאפשרת לשרים לפעול ככל העולה על רוחם. שיקול דעת אינו חסינות. החלטתם ככל החלטה מנהלית אחרת כפופה לביקורת שיפוטית. עליה להיות סבירה ומבוססת. עליה להתחשב בשיקולים ענייניים ורק בהם. עליה להיות מנומקת ולהתקבל בתום לב".

השופטים ציינו כי לאחר שבחנו את ההחלטה מצאו כי המינוי אינו לוקה בפגם המצדיק התערבות. "ההחלטה על תמיכתם [של השרים, ר.א.] בבוטוין התקבלה לאור נתוניו האישיים, נסיונו והשכלתו. ההחלטה לא התעלמה מהעובדה כי הוא זכה במקום השלישי בבחירות שנערכו בקרב העובדים, אולם ניתנה הדעת גם על כך שהפער בין מועמד זה לפרץ אשר זכה במקום הראשון אינו רב". הם הוסיפו כי כדי להפריך את "חזקת התקינות" של ההחלטה המנהלית "אין די בטרוניה כללית ומעורפלת שבאה מצד העותרים לפיה החלטת השרים התקבלה על יסוד שיקולים זרים, בלי להבהיר ולו לכאורה, שיקולים אלה מה הם".