בימים אלו נסלל במלוא המרץ קטע 18 של כביש חוצה ישראל (מס' 6). קצב העבודות מסחרר עד כדי הקדמה של 5 חודשים(!) מתאריך היעד המתוכנן, והוא צפוי להיפתח בספטמבר 2009. מאור אביטבול, מנהל הבטחת איכות הזכיין בדרך ארץ, הדגיש בפני News1 כי לצד לוחות הזמנים ומהירות הביצוע המוגברת, מבוצעות פעולות נרחבות לביצוע בקרת האיכות והבטחתה על-ידי מספר דרגות פיקוח, וזאת מאחר שכביש זה יהיה ברשות החברה למשך 21 השנים הבאות. "מדיניות זאת של בקרת איכות החלה לראשונה בישראל בעת הקמת הקטע המרכזי של דרך ארץ. איכותו של הכביש בקטע המרכזי מביאה גם לעלויות אחזקה נמוכות במשך חיי הכביש", דברי אביטבול.
הסיבה לכך שסלילת הכביש מהירה היא מסירתו לידיים פרטיות שיש להן אינטרס בפתיחתו המהירה. קטעים אחרים של כביש 6 שנבנו על-ידי המדינה בוצעו בעצלתיים, נמשכו מעבר לתאריך היעד ועלותם הייתה מעבר למצופה.
הקטע החדש ישתרע ממחלף עירון ועד מחלף עין תות באזור אליקים, לאורך 18.2 ק"מ. הוא ישתלב עם התוואי הקיים של כביש 6 ויפעל גם כן במתכונת של כביש אגרה, אם כי במחיר מופחת יותר מאשר שאר המקטעים.
מדובר למעשה בכביש דו-נתיבי לכל כיוון, שיכלול 14 גשרים, ושתי מנהרות (באזור גבעת ניל"י), שני מחלפים ושני שערי אגרה. הכביש יתחבר אל שני כבישי רוחב – כביש 65 וכביש 70, ופתיחתו לתנועה תשפר את הנגישות לאזור צפון הארץ וממנו.
הקמתו והפעלתו של קטע 18 על-ידי חברת דרך ארץ נעשית במסגרת הרחבת חוזה הזיכיון הקיים עבור הקטע במרכזי של כביש 6, ממחלף שורק בדרום ועד מחלף עירון בצפון. עבודות ההקמה מבוצעות באמצעות חברות הבת הקבלניות של בעלי המניות בדרך ארץ – דניה סיבוס (אפריקה ישראל) וסולל בונה (שיכון ובינוי). הפעלתו תיעשה באמצעות חברת ההפעלה של דרך ארץ.
עלות הפרויקט הינה כ-800 מיליון שקלים, סכום שאמור לכסות את עצמו מכספי האגרה תוך 15 שנים, ולאחר מכן להניב רווחים ל"דרך ארץ" במהלך השנים שיוותרו עד לסיומן של שנות הזיכיון (כ-30 סך הכל) קודם מסירת הכביש לרשות המדינה.
עוד טרם לפתיחתו של קטע 18 לתנועה, מורגשת באזור התעוררות נדל"נית, כלכלית וחברתית. קירבת ישובים כמו זיכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה ואחרים לכביש 6, כמו גם מפעלים וחברות עסקיות, מהווה עבורן מנוף לפיתוח וצמיחה. הגישה הנוחה והיכולת להגיע משם למרכז הארץ במהירות בצירוף איכות החיים שמציע צפון הארץ, הופכים אותו לנגיש ולאטרקטיבי יותר מתמיד.
תכנון הכביש ואופן הקמתו וסלילתו מבוצעים תוך הקפדה יתרה לנושאי איכות ושימור הסביבה שיתאימו למבנה הטופוגרפי הייחודי של אזור רמת מנשה. כ-80 מיליון שקלים, כעשירית מתקציב הפרויקט, מושקעים בתחומי הפיתוח הסביבתי והשמירה על אוצרות הטבע.
בין השאר נסללו מעברים פתוחים למעבר בעלי חיים, מעבר רצף אקולוגי עילי וכן נאספו פקעות ועצים על-מנת שיישתלו מחדש (לאחר שנת השמיטה, בעוד כחודשיים וחצי) על-גבי מדרגות בקרקע וישחזרו את הנוף הטבעי.
סביב מערכת קברים מימי בית שני נבנו מחיצות באופן שלא יאפשר פגיעה בקברים, ועל-מנת לשמור על כך שאחד הקברים בתוואי לא יחולל, לא הורחב אחד קטעים מדו-מסלולי לתלת-מסלולי בחלק קצר של הדרך.
צילום: ריכוז כלים הנדסיים בקנה מידה עצום. משאית, 3 מחפרים ודחפור, שעלות כל אחד מהם 400-300 אלף דולר בשטח של 20 על 30 מטר [צילומים: מוני הרמתי / אלבטרוס]
צילום: ביצוע מנהרת ניל"י על מנת לשמר את המשכו של פארק אלונה. ביצוע פרקני באמצעות תבניות ניידות
צילום: הגנה על הקברים עתיקים בסמוך לקיבוץ רגבים
צילום: תחילת עבודות פריצת המנהרה. אם בהר חצבת אבן
צילום: הגנה על קבר מימי בית שני. גודר בסוללה מבוטנת
צילום: מעבר רצף אקולוגי דליה. מנהרה באורך 150 מ' שכוסתה בעפר לאפשר מעבר בעלי חיים
צילום: כניסה למנהרות ניל"י. בפתח - תבנית קמורה שמאפשרת לצקת בטון
צילום: גשרי מקטעים - שיטה מתועשת לקיצור לוח זמני עבודה
צילום: טראסות גנניות לצד הכביש. עליהן תישתל הצמחיה המקורית
צילום: עבודות חציבה מסביב לשעון 6 ימים בשבוע
צילום: מנהרת ניל"י. מבט מהאוויר על חציבת המנהרה
צילום: פריצת המנהרה. מכשירים עצומים 'מכסחים' את ההר
צילום: עבודה בסמוך לצמחיה ושטחי שימור טבעיים
צילום: ראשית הקידוח לפריצת מנהרת ניל"י
צילום: גשר מקטעים - האלמנטים מורכבים כמו לגו, פעם מימין ועם משמאל כדי ליצור שיווי משקל
צילום: גשרי מקטעים למפתחים גדולים. יאפשרו תמונה פנורמית על הנוף
צילום: מקטע של גשר. רגע לפני הצבתו
צילום: תבנית קמורה שכוסתה בעפר והשטח שעליה ישמש מעבר רצף לבעלי חיים (CUT and COVER)
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה