בייג'ינג נוטשת את חלומו של מאו

סין נוטשת את חלומו של היו"ר מאו צה טונג להפוך את בייג'ינג לגן עדן לפועלים, ובונה את העיר מחדש תחת המסווה של צרכי המשחקים האולימפיים, כעיר הבירה של האימפריה הסינית החדשה של המאה ה-21.

כדי להפגין את נחישותה של העיר לשפר את איכות האוויר שלה, שיבחו השבוע פקידיה את סגירתו של המזהם הגדול ביותר שלה, מפעל הפלדה הענקי "קפיטל סטיל", והעתקת מקומו אל אזור החוף.

פליטת המזהמים ממפעל "קפיטל סטיל" בפרברים המערביים של בייג'ינג, צומצמה עם סגירת שלושה מתנורי ההתכה, יחד עם שתיים משלוש טחנות הפלדה שלו. כבשן רביעי ייסגר בתחילת השבוע (יום א', 20.7.08), במסגרת צמצום הייצור התעשייתי בחמישה מחוזות בסין לרגל האולימפיאדה, והגבלה לסירוגין של נסיעת המכוניות בבייג'ין. אבל סגירת הכבשן היא גם שיאו של תהליך הנמשך כבר שנים, של סגירת מאות מפעלים כימיים ואחרים, כדי להחזיר את יעדה של בייג'ינג למקורו: הלב הפוליטי, הפיננסי התרבותי של העולם הסיני.

כאשר יסד מאו את הרפובליקה העממית הסינית ב-1949, הסב רבים מהמקדשים הארמונות והבתים העתיקים מימי שושלות מינג וקינג, לבתי חרושת. הוא אמר לאדריכלים כי הוא רוצה "להביט משער טיינאנמן ולראות ארובות".

מיליוני איכרים הבואו לבייג'ין כדי לשנות את אופייה של העיר ממרכז של בורגנות לעיר של מעמד הפועלים. בשנות ה-90 היה ברור שזהו אסון אקלימי וחברתי. לבייג'ינג אין מקור מים גדול, ותנאי האקלים בה מונעים את פיזור זיהום האוויר. בשלב מסוים באה עשירית מכל זיהום האוויר של בירת סין ממפעל "קפיטל סטיל", וזו אחת הסיבות להחלטה להעבירו לאי מלאכותי מול חופי סין. זהו גם סופה הסמלי של המדיניות התעשייתית של עידן מאו.

חברת הפלדה רשומה כיום בחלקה בבורסה לניירות ערך בהונג קונג. כוח העובדה במפעל הופחת ב-60,000. 10,000 הוצאו לגמלאות, 6,000 הועברו לאתר החדש, והשאר מצאו, לטענת החברה, מקומות עבודה אחרים.

ז'ו ג'ימין, יו"ר חברת "קפיטל סטיל" ומזכ"ל סניף המפלגה הקומוניסטית בבייג'ינג, אומר כי סגירת המפעל מייצגת תזוזה ל"עיר של המאה ה-21", שבה תחזור בייג'ינג להתמקד ב"תפקידיה המסורתיים" - לרבות אלה של עיר בירה ושל מטרופולין בינלאומי.

קוביות בטון במקום ארובות

התכנון המחודש של העיר פגע גם ברבים אחרים. בכיר סיני מסר כי כמעט 200 חברות נסגרו, ובהן 149 מפעלי ייצור לבנים לכבשנים ו-23 קווי ייצור ביטון. אשר לארובות של מאו, אם כוללים את דודי הפחם של מטבחי הפועלים ומתקנים קהילתיים אחרים, סולקו מבייג'ין כ-44,000 ארובות מאז זכתה סין באירוח המשחקים האולימפיים.

עם זאת, פרשנים מציינים כי בתי החרושת נבנים מחדש במחוזות הסובבים את הבירה, והבניינים המכוערים שהוקמו במקומם שינו לא פחות מאלה של מאו את פניה של העיר. אצטדיוני הספורט מושכים את רוב תשומת הלב. בניגוד לעמדתו של מאו נגד "המסורת הפיאודלית", מיקומם מצפון למושב מטה המפלגה השלטת ליד עיר האסורה, מסמל כפיפות לה, ובכך יש חזרה לסדר של העיר העתיקה והקיסרית שהכתיבה תורת ה"פנג שוי".

הממשלה בנתה, בין היתר, בניין מסיווי של המיניסטריון לביטחון הציבור ממזרח לכיכר טיינאנמן, ומשכן ענקי לשופר שלה, הטלוויזיה המרכזית הסינית. מדרום מזרח נבנה בית משפט עליון חדש, ולידו משרד התובע הכללי, ואילו במערב נבנה רובע פיננסי שבו שוכנים בנקים בינלאומיים להשקעות.

הסגנון של העיר החדשה הצומחת הוא נובו-רישי אך גם סטליניסטי. פרשנים מזכירים כי סטלין שם דגש עם גודלם של הבניינים כדי לגמד את הפרט. "בשנות ה-90 יכולת להשקיף מבניין כגון מגדל הסחר העולמי ולראות כמה עשרות ארובות מעשנות. היום אתה רואה ממנו קוביות בטון", הם אומרים.