"פנייה למתווך כרוכה בתשלום דמי תיווך"

הנרי ריקרדו תבע את גדי שעובי בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 6,670 שקל לאחר שלא שילם לו דמי תיווך. מכתב התביעה עלה שהתובע סיפק לנתבע שירותי תיווך, לאחר שפנה אליו באמצעות מודעה בעיתון. הנתבע חתם על חוזה תיווך בו התחייב לשלם לתובע 1% מסכום הרכישה במקום 2% ולאחר מכן חזר בו. התובע הגיש את התביעה לאחר שניסיונותיו לקבל את כספו, לאחר שהדירה נקנתה בסך של 147,000 דולר, עלו בתוהו.

בכתב ההגנה השיב הנתבע שקבע עם התובע בדירה וכשהגיע נזכר שביקר בה מספר חודשים קודם לכן. לדבריו, חתם על חוזה תיווך לאחר שהתובע הבטיח שמדובר בעניין פרוצדוראלי. "התובע לא נטל חלק בהליכי הרכישה של הנכס לרבות במשא-ומתן שקדם לו. הצעתי לו לפנים משורת הדין תשלום בסך 1,000 שקל אולם הוא סירב". הנתבע ביקש לדחות את התביעה.

בדיון בפני השופטת לבנה צבר, הדגיש התובע שהעובדה שהנתבע ראה את הדירה קודם לכן אינה רלוונטית, שכן הפנייה אליו נעשתה בעקבות המודעה בעיתון. הנתבע השיב שפנה לבעלי הדירה והללו העדיפו להיפגש עמו ללא נוכחות התובע. בפסק דין שניתן בתחילת השבוע, בהעדר הצדדים, קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את הנתבע לשלם לתובע 1,470 דולר בתוספת 1,500 שקל הוצאות משפט.

"אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. הנתבע ידע כפי שידוע לכל אדם סביר, שפנייה למתווך כרוכה בתשלום דמי תיווך. הנתבע טען שחתם על החוזה מתוך ידיעה כי מדובר אך ורק בעניין פרוצדוראלי וכי הוא שגה בתום לב, דברים אשר לא מתיישבים עם התמקחותו באשר לגובה אחוז התשלום - הפחתת דמי התיווך משני אחוזים לאחוז אחד. ועוד - אם סבר הנתבע כי לא התחייב מצידו בחוזה לכל תשלום, מדוע הציע לתובע 1,000 שקל כפשרה? לנתבע פתרונים! זאת ועוד - אין בידי לקבל את הטענה שבעלי הדירות העדיפו להיפגש עמו ללא נוכחות התובע, שכן מדובר בטענה כבושה".

יצוין כי השופטת לבנה צבר, נוהגת להטיל הוצאות משפט בשיעור גבוה מאוד, שאינו אופייני לבית המשפט לתביעות קטנות, ונחשב לחריג בהשוואה לשופטים אחרים.