שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן, הורתה ליועץ המשפטי לממשלה להודיע לה בתוך 30 יום מהי עמדתו בסדרה של סוגיות הנוגעות לפרשנות חוק זכויות יוצרים החדש בכלל ולהיקף בזכויות הצילום ושידור משחקי ספורט בפרט.
השופטת קיבלה את החלטתה בדיון בתביעתה של ליגת הכדורגל המקצוענית באנגליה, "פרמייר ליג", לתת צו שיחשוף את זהותו של פלוני המפעיל את אתר האינטרנט livefooty המשדר את משחקיה, כדי שתוכל להמשיך בהליכים נגדו על הפרת זכויות היוצרים שיש לה, לטענתה, בצילומי משחקי הליגה.
"פרמייר ליג" טוענת, באמצעות עו"ד מאיר קלינגר, כי האתר הודיע שישדר את תחילת הליגה בקיץ 2008 ולכן היא מבקשת להוציא נגדו צו מניעה. כדי להשיג את הצו עליה לדעת מה זהותו של מפעיל האתר. לטענת "פרמייר ליג", האתר פועל באמצעות שרתי "נטוויז'ן 013 ברק" ו"נענע 10", ועל כן עליהן לחשוף את שמו של המפעיל.
השופטת ד"ר מיכל-אגמון-גונן קיבלה את בקשת החברות "נטוויז'ן 013 ברק" ו"נענע 10" למחוק אותן מרשימת הנתבעים, משום שממילא ימלאו אחר כל צו שתוציא השופטת.
השופטת ציינה כי היא ערה לעובדה שמשחקי ה"פרמייר ליג" יתחילו כבר באוגוסט. עם זאת, מכיוון שמדובר בדיון ראשון לפי חוק זכויות יוצרים החדש ובנושא מרכזי של זכויות בצילום ושידור משחקי ספורט, ראוי לאפשר את התייצבות היועץ המשפטי לממשלה ולקיים דיון שבו יהיה גם הציבור מיוצג ולא רק תעשיית הספורט.
השופטת הוסיפה כי גם אם תאושר הבקשה לחשוף את מפעיל האתר, והוא יחויב בבית משפט לפצות את "פרמייר ליג" על נזקיה, בטכנולוגיה הקיימת לשידור מסוג זה באינטרנט לא יכולים לצפות המוני אנשים, ומכאן שהנזק שייגרם הוא בר-פיצוי, ועל כן ניתן להמתין לתגובת היועץ המשפטי לממשלה.
השופטת כתבה בהחלטתה כי ה"פרמייר ליג" מחלקת רישיונות בתשלום לגופי שידור בינלאומיים. מפעיל אתר האינטרנט בכתובת http://livefooty.doctor-serv.com הודיע לגולשים כי הקים אותו למטרות אישיות, כדי שיוכל לצפות בשידורי ספורט חיים בלא לשלם סנט, וכי כעת העמיד את אתרו לרשות שאר הצופים.
החוק החדש שינה את המצב
לדברי "פרמייר ליג", המפעיל מפר את זכויות היוצרים שלה בשידור הבינלאומי, ופנתה אליו באמצעות דוא"ל לחדול משידור משחקי הליגה. הוא ענה כי משחקי הליגה אינם נמצאים על שרתי האתר, והמשיך לפרסם כי ישדר את המשחקים, כפי שעשה בעבר. הוא גם לא הופיע לדיון בבית המשפט ולא שלח עורך דין מטעמו, אף שהשופטת אפשרה לו להגיש תגובה בלא לגלות את זהותו.
בהחלטתה כתבה השופטת כי הדיון נוגע לרצונה של הפרמייר ליג לשלוט באופן בלעדי בשידור אירועי הספורט, וזאת מעבר לשאלת התמלוגים. כלומר, מדובר בשאלה אם יש מקום להעניק זכויות יוצרים בשידורי הספורט מזווית רחבה יותר, הנוגעת לשליטה בשוק, לניצול כוח שוק ואף לדיני ההגבלים העסקיים.
השופטת ציינה כי לפני שנחקק החוק החדש בעניין זכויות יוצרים, הכריע בית המשפט העליון בחיוב בשאלה אם יש זכויות יוצרים בצילום שידור חי של משחקי ספורט. בית המשפט קבע כי אף שאין זכויות יוצרים במשחק עצמו, הרי שצילום המשחק, לרבות ההילוכים החוזרים וזוויות הצילום, עונים על דרישת המקוריות והבסיס הרעיוני של דיני זכויות יוצרים.
ואולם כיום, כתבה השופטת, עקב חקיקת חוק זכויות יוצרים, נראה כי יש לבחון מחדש קביעה זו, שכן פסק הדין ניתן על סמך החוק הקודם. לדבריה, שינה חוק זכויות יוצרים באופן מהותי את האיזון שערך המחוקק בין נחלת הכלל לזכויות היוצרים בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים. מחד, הורחבה זכות היוצרים והיא כוללת זכויות נוספות כמו זכות שידור וזכות העמדה לרשות הציבור. מאידך, ניתנו הגנות רחבות יותר למשתמשים. "איזון חדש זה שנקבע בימים אלו על-ידי המחוקק מחייב חשיבה חדשה לעניין זה, או לכל הפחות בחינה מחודשת של הדין הקיים", כתבה.
דעת השופטת: אין זכויות יוצרים
"מעיון ראשוני בחוק החדש אני סבורה כי לאור האיזון החדש שיצר המחוקק, אין לקבוע כי יש זכויות יוצרים בצילום של משחק ספורט בשידור חי. למעשה, מה שמעניין את צופי הטלוויזיה הוא המשחק עצמו, ואין כמעט חשיבות ל"יצירה המקורית" היינו, זוויות הצילום וההילוכים החוזרים. עובדה היא כי הקהל צופה במשחק בכל שידור שהוא ובכל זווית צילום. מה שחשוב הוא מהלך המשחק ובעיקר התוצאות בזמן אמת (לעניין זה ראו איומים בתביעה נגד משדרי טורניר היורו 2008 שבשל תקלה לא שודר אחד הגולים במשחק חצי הגמר בין טורקיה לגרמניה).
"נראה כי ההילוכים החוזרים, ובעיקר הסרטים המשולבים על השחקנים והקבוצות, מוסיפים כמעט כדי ליצור יש מאין זכויות יוצרים. ה'פרמייר ליג' עצמה לא טענה כי יש זכויות יוצרים בשידור החי הנקי אלא רק בשידור החי הבינלאומי הכולל אותן תוספות. נראה מלאכותי לתת זכויות יוצרים בצילום הטלוויזיוני. למעשה בצילום אין מקוריות, מדובר בתיעוד של המשחק עצמו, שבו הכל מסכימים שאין זכויות יוצרים".
בנוסף לשאלת זכויות היוצרים, מעוררת בקשה זו שאלות נוספות שגם להן השלכות ציבוריות רחבות. השאלה הראשונה היא אם לבית משפט זה יש סמכות לדון בעניין, ואם בית משפט בארץ הוא הפורום הנאות. האם המבחן לסמכות נובע מהעובדה שהאתר נמצא על שרת ישראלי, והאם העברת האתר לשרת במדינה אחרת תשנה גם את מקור הסמכות? האם ראוי כי כל בית משפט במדינה החתומה על האמנות הבינלאומיות יוכל לדון? ומה יהיה הדין אם השרת יועבר למדינה שאינה חתומה על אמנות אלו? נניח שיינתן צו לחשוף את פרטי בעל האתר, האם יש מקום לכך אם בעל האתר יסגור את האתר ביזמתו ויעביר אותו למדינה אחרת?
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה