קנתה ארון וגילתה שלא ניתן להרכיב אותו

רחל לבבי תבעה את מי שי שיווק רהיטים בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 5,555 ₪, לאחר שקנתה ארון פינתי פגום. מכתב התביעה עלה ששילמה תמורת הארון 1,850 שקל והרכבתו, שלא הצליחה, עלתה 350 שקל. לדבריה, כשהמרכיב החל במלאכת הרכבת הארון, הוא הודיע לפתע שהדלתות אינן מתאימות. לאחר כחודש, כשחזר עם דלתות חדשות, התברר שהללו לא התאימו לצבע המסגרת של הארון. בהמשך נאמר לה שלא ניתן להרכיב את הדלתות משום שהצירים אינם מתאימים. "מבקר איכות מטעם הנתבעת שבדק את הארון וניסה להרכיבו, קבע שהדבר בלתי אפשרי". לטענתה, משהבינה שלא ניתן להרכיב את הארון ולתקנו ביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה אך לשווא.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שאם התובעת תאפשר לה לתקן את הארון לא יהיה צורך לבטל את העסקה. לדבריה, לאחר החלפת הצירים בארון יש להחליף את הדפנות ולכוון את הארון והכל יהיה בסדר. הנתבעת הדגישה שהשוני בצבעי הדלתות והדפנות תואם את הדגם שהזמינה התובעת. "אנו מודעים לתקלות ובכוונתנו להגיע לתובעת ולתקנם כפי שעשינו עד היום".

בפסק דין שניתן בתחילת השבוע, בהעדר הצדדים, ביטלה השופטת לבנה צבר את התביעה, וחייבה את הנתבעת לקחת את הארון ולהשיב לתובעת את עלותו בסך של 1,850 שקל. השופטת חייבה את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 500 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,500 שקל. "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושמעתי עדויותיהם, אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת. אין מחלוקת באשר להימצאות של פגמים בארון, כך שהנתבעת - בכתב הגנתה ונציגה בעדותו - מודים כי מכרו לתובעת ארון פגום". השופטת הוסיפה שאין לחייב את הנתבעת בסכום של 350 שקל בגין הרכבת הארון משום שהתובעת לא הוכיחה, באמצעות חשבונית תשלום, שהסכום שולם על ידה.