בית המשפט העליון קיבל (יום א', 13.6.08) ערעור של עיריית ראשון לציון על פסק דין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דרורה פלפל, שביטל שומות ארנונה רטרואקטיוויות שהטילה העיריה על בנק הפועלים.
השופטים אליעזר ריבלין, מרים נאור ועדנה ארבל ציינו כי הערעור מתקבל בגלל פגמים בסדרי דין, וכי הם מחזירים את התיק לבית המשפט המחוזי שלא לחוות דעה לגופו של עניין.
מדובר בנכס שהבנק מחזיק מאז 2001. ב-2004 הודיעה העירייה לבנק כי מבדיקה שערכה עולה כי הושת עליו חיוב ארנונה קטן מדי ודרשה לשלם לה את ההפרשים, הן לשנת 2004 והן לשנים 2003-2001, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הבנק טען כי החיוב הרטרואקטיווי נעשה בהיעדר סמכות ודינו להתבטל, וכי בחישובי גודל הנכס נפלו טעויות. לאחר שנדחו עררים שהגיש לעיריה, שלא להחיל את החלטתה באופן רטרואקטיווי ושלא לחייב את הבנק בריבית ובהפרשי הצמדה על החיובים הרטרואקטיוויים, עתר הבנק לבית המשפט המחוזי.
לא מוצתה זכות הטיעון
בפסק הדין דחתה השופטת פלפל טענות שהעלתה העירייה בדיון מוקדם, ולפיהן אין לבית המשפט סמכות לדון בחיובי ארנונה רטרואקטיוויים או תיקון שומות מס, וכי חל שיהוי בהגשת העתירה. לגופם של דברים, קבעה השופטת כי העיריה לא הצביעה על מקור חוקי המאפשר לה לתקן באופן רטרואקטיווי הודעות שומה וכי העיריה ממילא לא הראתה כי שקלה את השיקולים הרלוונטיים.
על פסק דין זה הגישה העיריה את ערעורה לבית המשפט העליון. השופטת נאור קיבלה את טענת העיריה כי לא ניתנה לה הזדמנות למצות את זכות הטיעון.
מתברר כי בתום הדיון המוקדם שנערך בבית המשפט המחוזי הורתה השופטת פלפל על "סיכומים בכתב". שני הצדדים - הבנק והעירייה - הגישו סיכומים שהוכתרו כ"סיכומי ביניים", והם נגעו לטענות המקדמיות בלבד "בשאלת הסמכות והשיהוי". השופטת נאור ציינה כי אף שהוגשו רק סיכומים בדבר הטענות המקדמיות, וזאת בשלושה "סבבים", נתנה השופטת המחוזית פסק דין לגוף העניין. נאור כתבה כי לאחר סיכומים כאלה היה בית המשפט רשאי לדחות את העתירה אילו קיבל את הטענות המקדמיות, אך לא היה מקום לקבל את העתירה, שהרי לעירייה לא היה יומה בבית המשפט. בהיעדר טיעון לגבי יתר השאלות שהתעוררו - להבדיל משאלות הסמכות והשיהוי - לא היה מקום כי בית המשפט יכריע בהן מבלי לשמוע כנדרש את העירייה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה