הצעת פשרה של שופט אינה עילה לפסילתו

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש דחתה (יום א', 13.7.08) ערעור על סירובה של רשמת בית משפט השלום בפתח תקוה, טל אוסטפלד-נאוי, לפסול את עצמה משום שהפעילה לחץ על הצדדים להתפשר.

הדיון נסב על בקשות שהגישו שתי חברות הפועלות במבנה מושכר ביהוד לבטל פסק דין שניתן נגדן בסדר דין מקוצר המחייב אותן להתפנות ממנו. החברות, "נ.מ.ס.ר מסחר ושירותים", ששכרה את המבנה וחברת "מוסך איציק" ששכרה את המבנה מ"נ.מ.ס.ר" בשכירות משנה. בית משפט השלום פסק נגדן בנימוק שהן לא הגישו בקשת רשות להתגונן.

שתי החברות הגישו לרשמת אוסטפלד-נאוי טל בקשה לביטול פסק דין בטענה כי כתב התביעה לא הומצא להן כדין, ובאיחור, וכאשר ביקשו למחוק על-הסף את התביעה ולהאריך את מועד הגשת בקשת הרשות להתגונן, התברר להן שכבר ניתן נגדן פסק דין.

בשני הדיונים בבקשתן לביטול פסק הדין, נדונה, בין השאר, שאלת המצאת פסק הדין לידיהן. הרשמת הציעה לצדדים הצעת פשרה אך הם דחו אותה. הרשמת הגיבה בכעס, והודיעה לפרקליט "נ.מ.ס.ר" כי ההמצאה בוצעה כדין ואם יעמוד על סירובו להצעת הפשרה תינתן החלטה באופן שלא יתאפשר ערעור עליה. ההחלטה תהיה זהה להצעת הפשרה, וייפסקו הוצאות נגד "נ.מ.ס.ר". הרשמת גם הביעה זעם על סירובו של עורך הדין להיענות להצעתה לפנות שוב למרשיו. בשלב זה, הגישה "נ.מ.ס.ר" בקשה לפסילת הרשמת מלשבת בדין, בנימוק שהדברים שאמרה במהלך הדין מלמדים כי היא גיבשה מראש דעה. כמו-כן ביקשה לתקן את הפרוטוקול בטענה שהדברים המחייבים את פסילת הרשמת, לא נרשמו בו.

"הפרוטוקול משקף"

הרשמת דחתה את הבקשות. היא קבעה כי העלאת הצעת פשרה, ואף ניסיון לשכנע את הצדדים להסכים לה, אינם עילה לפסילת שופט, מה גם שההצעה נשמעה לאחר שמיעת העדים. עוד קבעה כי פרוטוקול הדיון משקף את הנעשה באולם גם אם לא נרשמה כל מילה וכל התנגדות.

עם זאת, החליטה הרשמת לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגד שתי השוכרות. את הרשות להתגונן התנתה בכך שמוסך איציק יפקיד 20,000 שקל, ו"נ.מ.ס.ר" 150,000 שקל.

"נ.מ.ס.ר" ערערה לבית המשפט העליון על סירובה של הרשמת לפסול את עצמה.

בהחלטתה לדחות את בקשת הפסילה, אישרה השופטת ביניש את קביעת הרשמת כי עצם העלאתה של הצעת פשרה ואפילו ניסיון לשכנוע הצדדים למשפט להסכים להצעת הפשרה, אינם עילה לפסילת השופט. עילה כזאת קיימת "רק אם חרגו דברי בית המשפט מדברי שכנוע או הבעת דעה לכאורית גרידא ועלו כדי דברים היוצרים חשש ממשי למשוא פנים מצדו של בית המשפט, עד כדי הפיכת ההליך ל"משחק מכור". במקרה דנן הועלתה הצעת הפשרה לאחר שמיעתם של העדים, ולפיכך אין בהעלאתה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים", כתבה ביניש.