3.5 שנות מאסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר

ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקראת סוף השבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק העונשין הקובע עונש מאסר מירבי של 3.5 שנות מאסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. נכון להיום, עבירת השוחד בספר החוקים מתייחסת לעובד ציבור ישראלי בלבד. העונש המירבי על מתן השוחד הוא גם כן 3.5 שנות מאסר, ואילו העונש המירבי בגין קבלת השוחד הוא שבע שנות מאסר.

התיקון לחוק נדרש בין היתר כדי להצטרף לאמנת אירגון המדינות המתועשות OECD. שרת החוץ, ציפי לבני, העבירה לפני הדיון מכתב ליו”ר ועדת החוקה, ח”כ פרופ' מנחם בן-ששון, ואמרה כי ”השלמת הליך החקיקה של החוק זה הכרחית שכן "הוא מהווה תנאי מוקדם להצטרפות ישראל לאמנה בנושא מניעת שיחוד של פקידים זרים במסגרת עסקות בינלאומיות".

שר האוצר, רוני בר-און, הגיש לוועדת השרים לענייני חקיקה טיוטא לתיקון פקודת מס הכנסה, הקובעת כי תשלומים המהווים עבירה לפי כל דין לא יהוו הוצאה המוכרת לצרכי מס, כולל תשלום שוחד לפקידי ציבור במדינות זרות. לדבריו, תיקון החקיקה יאפשר לישראל להצטרף למדינות שמתחייבות לפעול למיגור השחיתות. בר-און ציין כי בנוסף לכך, בכוונת ישראל לאשרר גם את אמנת האו"ם נגד שחיתות, העוסקת אף היא במיגור השחיתות ואיסור התרת תשלומי שוחד כהוצאה בייצור הכנסה. יודגש כי כבר כיום קיימות הנחיות מקצועיות של רשות המיסים הקובעות כי אין להתיר כהוצאה בייצור הכנסה, סכומי כסף ששולמו עקב עבירה על חוק או תשלומי עונשין, וכפועל יוצא לא הותרו הוצאות שוחד כהוצאה מוכרת לצרכי מס.

בר-און אמר: "זהו צעד נוסף של מדינת ישראל באימוץ סטנדרטים בינלאומיים חשובים שהולמים את ערכי המדינה. איסור זה אינו מתיר התנהלות שעשויה לפגוע במירקם הכלכלי הבינלאומי ולפגיעה בתחרות ההוגנת. חשוב לעגן איסור זה בפקודת מס הכנסה - אף שעמדת רשויות המס ברורה ואושרה ע"י בתי המשפט בעבר".

העבירה החדשה קובעת כי מדובר בשוחד שניתן לעובד ציבור זר בעד פעולה שנועדה להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית. יו”ר ועדת החוקה, בן-ששון, הוסיף: ”אנו ממשיכים במגמת חקיקה שמבססת נורמות התנהגות המתיישבות עם ערכים המשתקפים באמנות הבינלאומיות. לא פחות חשוב מכך - הוספנו עבירה חיונית לספר החוקים שסותמת פירצה שעודדה השחתה של הפעילות העסקית".

צילום: בר-און. אימוץ סטנדרטים שהולמים את ערכי המדינה [צילום: פלאש 90]