בית המשפט דחה תביעה כספית בגין ערבות לעסקה

תביעה כספית על סך 273,915.85 ש"ח הוגשה לבית המשפט בגין ערבות לכאורה, שניתנה עבור עסקה לרכישת בדי ריפוד מחברה טורקית. התובעת, מולטי פלסט בע"מ, היא חברה העוסקת בסחר וייצור מוצרי פלסטיקה והתובע, כהן שוחט דיויד הוא תושב ארצות הברית, שמימן רכישת בדים עבור התובעת. הנתבע, סטאוור יואל, הציג עצמו בפני התובעים כסוכן מכירות בלעדי של החברה הטורקית FLOXER המייצרת בדי ריפוד ועור סינטטי לרהיטים בטורקיה.

בחודש מרס 2006, הזמין התובע, בשם התובעת ובאמצעות הנתבע, בדי ריפוד מהחברה הטורקית. כדי לשכנע את התובעים "לסגור את העסקה", הצהיר הנתבע בפני התובע ובפני אחרים, כי הוא ערב באופן אישי לביצוע העסקה עם החברה הטורקית, שאותה הוא מייצג יותר מעשר שנים בכל רחבי העולם. על סמך ערבות זו הסכימו התובעים להתקשר בעסקה עם החברה הטורקית. כשהגיעו הבדים לארץ התברר, כי הסחורה שהגיעה שונה לחלוטין מהסחורה שהוזמנה, הן באיכות הבדים הן בצבעים והן בגודל גלילי הבד.

בית המשפט קבע, כי התובעים נושאים בנטל השכנוע לגבי היסודות העובדתיים של עילת התביעה ואילו הנתבע נושא בנטל לגבי יסודותיהם העובדתיים של טענות ההגנה. מעדות התובע והעד מטעמו עולה, כי לא קיים כל קשר בין התובעת לבין העסקה או בין התובעת לנתבע, וצירוף התובעת לכתב התביעה נעשה מטעמים לא ברורים. לתובעת לא היה כל קשר לעסקה ובוודאי שהנתבע לא התחייב כלפיה לדבר.

בית המשפט קבע, כי על-מנת שהתובע יצליח בטענת הערבות, אין די באמירות בלבד ועליו להסתייע בראיה או עדות חיצוניים ואובייקטיביים. העדים שהובאו על-ידי התובע להוכחת גרסתו בנוגע לליבת עילת התביעה, אינם תומכים בגרסתו וחזרו בהם מהאמור בתצהיר. בית המשפט ציין, כי התנהגות העדים משליכה על גרסת התובע כולה ופוגעת במהימנותה. בית המשפט קבע, כי התובע לא הוכיח את הערבות הנטענת של הנתבע ולפיכך דין התביעה להידחות.