בית ספר יפצה פעוטה שנפלה לסיר מרק

פעוטה בת כשנתיים שנפלה לסיר מרק רותח בבית הספר, ונכוותה, תקבל מבית הספר ומחברת הביטוח שלו איילון 46,000 שקל. כך פסק (יום ה', 10.7.08) שופט בית משפט השלום בירושלים, רם וינוגרד. כמו-כן פסק לה השופט שכר טירחת עורך דין בשיעור 20%.

מפסק הדין עולה כי סיר המרק הועמד על פלטה ביריד חנוכה שהתקיים בבית הספר "אורה ושמחה", ב-22.12.03. האירוע התרחש בתוך חדר כיתה שעוצב כמסעדה לרגל היריד. כוונת בית הספר הייתה לחלק מהמאכלים המצויים בכתה לאורחי היריד המתיישבים ליד השולחנות. בפסק הדין כתב השופט וינוגרד כי "עצם הותרתו של סיר ובו נוזל רותח, העלול לגרום לכוויות - כפי שהוכח בפועל - מהווה רשלנות לכל הדעות. מכאן שאין כל קושי בייחוס רשלנות לבית הספר בגין האירוע".

המחלוקת בין הצדדים הייתה סביב השאלה אם ניתן להטיל חלק מהאחריות על כתפי אמה של הפעוטה. היא מסרה כי ביום האירוע הגיעה לחדר עם ארבעה מילדיה, ובהם הפעוטה שנפגעה. אחותה של הפעוטה הבהירה כי לפני האירוע הושיבה האם אותה ואת אחיה והגישה להם את האוכל. היא ספרה כי אחותה "בדיוק קמה מהכיסא, וזה היה עניין של שניות. אנחנו היינו בערך שני מטר ממש קרוב אליה". היא עצמה לא הבחינה בסיר שעל הפלטה, אף שראתה את הפלטה קודם לכן. כשאחותה קמה מהשולחן והחלה ללכת, ביקשה ממנה אמה כי תשגיח עליה, אולם קודם שהספיקה לעשות דבר ראתה את הפעוטה מתקרבת לסיר, נתקלת בו, ונופלת לתוכו. עדותה של אמה הייתה דומה.

אשם תורם של אם הפעוטה

כנגד עדותן של האם והאחות שלפיה ישבה המשפחה לאכול קודם שקמה הפעוטה ופסעה לכיוון הסיר, העידה נציגת בית הספר כי האירוע התרחש לפני שנפתחה הכיתה למבקרים. לטענתה, פתחה הילדה את דלת הכיתה, נכנסה פנימה, צעדה אל הסיר ונפלה לתוכו, בלא שמישהו מהנמצאים במקום יכול היה לעוצרה. עדה נוספת מטעם בית הספר העידה שהיא "לא זוכרת פרטים מדוייקים".

בסופו של דבר אימץ השופט את גרסת אחותה של הפעוטה, והתרשם שעדויות נציגי בית הספר אינן מהימנות. עם זאת, פסק כי היה לאם אשם תורם בשיעור 10%. השופט כתב בפסק הדין כי מאחר שהאם הבחינה בסיר עם כניסתה לחדר, וידעה כי היא מטופלת בארבעה ילדים, שניים מהם בני כשנתיים, היה עליה להימנע מלשבת לשולחן, המרוחק מטרים ספורים ממקור סכנה גלוי, או לפחות היה עליה לנקוט זהירות רבה לאחר שהחליטה לשבת בחדר, ולמנוע כל קימה מהשולחן, בפרט קימה של ילד שטרם מלאו לו שנתיים וסקרנותו עולה לאין שיעור על זהירותו.