הגננת שהורשעה בהתעללות תעבוד בגן

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הורה (יום ד', 9.7.08) לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר על הגננת אהובה כחלון מאשקלון שהורשעה בהתעללות גופנית ונפשית בילדי הגן, עד לשמיעת ערעורה על הרשעתה ועל עונשה. כמו-כן הורה השופט שלא להעביר עד אז את סכום הפיצויים שחויבה בו לידי ההורים.

השופט דנציגר גם דחה את דרישתה של פרקליטות המדינה לתת צו האוסר על הגננת להמשיך לעבוד עם ילדים, אם יוצא צו העיכוב.

השופט פסק כי אין חשש סביר שעבודתה כגננת בגן ילדים מסכנת את ביטחון הציבור. במשך כארבע שנים מאז הוגש כתב האישום נגדה, היא עובדת עם ילדים, בלא שהוגשו נגדה תלונות כלשהן. הנעשה בגן הילדים מצולם במצלמות במעגל סגור, ולכן גם אין חשש קונקרטי לשלומם של ילדי הגן. השופט הוסיף כי הפגיעה בחופש העיסוק של הגננת תהיה למעלה מן הנדרש אם ייאסר עליה לעבוד בעיסוקה בתקופה שבה היא ממתינה להכרעה בערעורה.

הגננת הורשעה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופטת חני סלוטקי גזרה ב-29.5.08 על הגננת שנה וחצי מאסר בפועל, שנה על תנאי, ופיצוי בסך 3,000 שקל לכל אחד מהילדים. בין היתר, קבעה השופטת כי הגננת נהגה להושיב את ילדי הגן בכוח על כסאותיהם כשהיא אוחזת ומושכת בחוזקה בידיהם, למשוך בשערות ראשם, ולהכות ילדים שלא ישבו זקופים כשדרשה זאת. היא אף זרקה נעל אל ילד שזז ממקומו או הרעיש בשעת ה"ריכוז". פעמים רבות נהגה להכניס ילד שבכה בגן, או הפריע לה בדרך אחרת, לחדר חשוך ששימש לאחסון מזרנים, וסגרה אותו שם לבדו. רק לאחר שסיים לבכות פתחה את דלת החדר, שאלה את הילד בטון מאיים אם גם עכשיו ימשיך לבכות והוציאה אותו מהחדר החשוך.

עדות של סייעת אחת

באחד המקרים הרימה את אחד הילדים מהרצפה כשהיא אוחזת בחזקה בבגדיו והשליכה אותו אל מזרן. הילד נפל על הרצפה ונחבל במצחו. לאחר שפרץ בבכי, איימה עליו: "אם תספר לאבא שלך אני אהרוג אותך". במקרה אחר, דחפה ילד כדי שישוב למקומו. הוא נפל על הרצפה וראשו נחבל. במקרה נוסף משכה בשערותיה של אחת הילדות כעונש על שמשכה בשערות של ילדה אחרת. בפעם אחרת, הרימה ילדה ששיחקה מחוץ לתחום ישיבת קבוצת הילדים שאליה השתייכה מהרצפה והשליכה אותה בכוח אל המשקוף.

בבקשתה לעיכוב הביצוע טענה הגננת כי היא עשויה לרצות את כל תקופת המאסר עוד לפני שיישמע ערעורה. היא ציינה כי אין לה עבר פלילי וכי היא אם לשני ילדים קטנים, בני שבע ותשע שנים, ובעלה עובד במשמרות.

לדברי סנגורה יש לערעורה סיכויים טובים להתקבל, שכן ההרשעה התבססה על עדותה של רינה ימין, שעבדה כסייעת בגן הילדים במשך כחודשיים, ואילו שתי סייעות אחרות שנחקרו במשטרה מסרו שלא נתקלו בתופעות שעליהן העידה ימין. גם שבעה עדי הגנה שנחקרו במשטרה, הפריכו את עדותה. הגננת כחלון עצמה דבקה בגרסתה ומכחישה את כל המעשים שיוחסו לה.

לדברי הסנגור כי עליזה אוחיון שהעידה במשטרה שראתה גננת מרביצה לילדים, התקשרה מיוזמתה למשטרה לאחר ששודרה כתבה בטלוויזיה שבה נראתה כחלון, ומסרה כי לא זו הגננת שהרביצה לילדים, אך המשטרה התעלמה מכך.

טענה נוספת שהועלתה הייתה כי לא ייתכן שאף שנטען שראשיהם של הילדים בגן נחבטו דרך קבע, לא נגרם לאף אחד נגרם נזק רפואי של ממש.

לעומת זאת, טוענת הפרקליטות כי הטלת אימה והשפלה על ילדי הגן היו גם היו. לדבריה, המעשים שבהם הורשעה הגננת מכות, דחיפות והשלכות של ילדים, ריבוים ופער הכוחות בינה לבין הילדים, מצדיקים את העונש שהוטל.