לקוח שהשמיץ את עורך דינו ישלם פיצוי

עו"ד שרלי פז, תבע את איתן צמח בבית משפט השלום בראשון לציון בסכום של 100,000 שקל בגין לשון הרע. מכתב התביעה עלה שעו"ד פז, ייצג את צמח בתיק גירושין וביקש שישלם לו שכר טירחה בסך 12,000 דולר. תיק הגירושין הסתיים בפשרה והנתבע סירב לשלם. עו"ד פז הגיש תביעה בסדר דין מקוצר והנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן שנמחקה על-פי בקשתו בדיון וניתן פסק דין (מחודש פברואר 2005), שחייב אותו לשלם לעו"ד פז 56,458 שקל.

כחצי שנה לאחר מכן בחודש יולי 2006, הגיע צמח לחניון בית משפט השלום בראשון לציון והדביק על שמשתן של 11 מכוניות מסמך שבו נכתבו הדברים הבאים:

"גילוי דעת - זהו הסכם שכר טירחה שנחתם ביני לבין עו"ד שרלי פז. על-פי ההסכם עו"ד שרלי פז היה אמור לנהל את המערכה המשפטית בהליך הגירושין שלי. בהיותי במצוקה חתמתי על הסכם שכר טירחה בסך 12,000 דולר. בפועל לא נוהלה מערכה משפטית למעט הגשת כתב הגנה אחד לתביעת מזונות וכן הופעה אחת לקדם משפט. מאחר וחתמתי לדעתי על חוזה מקפח, שהרי מאוחר יותר הבנתי שהיה צורך להחתים אותי על הסכם שכר טירחה מדורג למקרה של פשרה. ומאחר והסכם הגירושין נערך על-ידי יחידת הסיוע של בית המשפט ולא ע"י עו"ד שרלי פז, אני מרגיש מרומה בכך שאני נאלץ לשלם עבור שירות חלקי את מלוא סכום ההתחייבות. בהיותי במצוקה לא הייתי מודע לכך שאדרש לשלם סכום מלא גם אם לא הייתה מערכה משפטית. אני נרדף ע"י הליכי הוצאה לפועל והחוב תפח לאחר הוספת ריבית והצמדה. מוזר לי שאני צריך לשלם תשלום מלא על שירות חלקי, אם אתם מוכנים להיות פריירים ולשלם עבור ישיבה אחת בבית משפט והכנת כתב הגנה אחד לתביעת מזונות 12,000 דולר תפנו לעו"ד שרלי פז. אני לא אפנה אליו ולא אמליץ לחבריי לפנות אליו. לדעתי נוצלה מצוקתי בחוסר תום לב. לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי איתן צמח".

לעו"ד פז נודע על המסמך מעמיתו למקצוע והוא הבהיל למקום את מזכירתו שאספה את המסמכים.

בכתב ההגנה השיב הנתבע שלא מדובר בלשון הרע אלא בגילוי דעת שנעשה בתום לב, האמור במסמך אמת ועוסק בעניין ציבורי ואינו חורג מהסביר.

בפסק דין שניתן שלשום, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת יעל בלכר את הנתבע לשלם לתובע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך של 15,000 שקל בתוספת שכר טירחת עו"ד בסך 5,000 שקל. לדבריה, במסמך שהפיץ הנתבע יש משום לשון הרע ופגיעה ביושרו ובאמינותו של התובע. "בתוקף עיסוקו של התובע כעורך דין, תכונות אלה הן בעלות ערך מיוחד. בדברים שנאמרו יש כדי להשפיל את התובע, לבזותו ולחבל במוניטין המקצועי שלו הן בעיני חבריו למקצוע והן בעיני הבריות 'סתם'". השופטת הדגישה שלא עומדת לנתבע הגנת אמת הפרסום וכי במסמך שהפיץ אין משום עניין לציבור והתובע לא יכול היה להתגונן. השופטת הוסיפה שהתובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כלכלי, ובנסיבות העניין מדובר בנזק קטן. "התרשמתי שדברי הנתבע לא באו מתוך זדון או רשעות וכי הנתבע חש סובייקטיבית כפי שכתב".