יהודים ומוסלמים רוקדים יחד במרוקו

בסוף השבוע האחרון (7-5.7.08) נראה מראה לא שגרתי במדינה ערבית: יהודים ומוסלמים התאספו יחד לתפילה בבית הכנסת המוקדש לבריאותו הטובה של מלך מרוקו מוחמד השישי ומשפחתו. התפילות והחגיגות היו לכבוד הרב אברהם בן זמירו, רב שברח מרדיפות בספרד במאה ה-15 וקבע את מקום מקום מושבו בסאפי, מרוקו, בה הוא קבור עם ששת אחיו.

הנציגים המוסלמים שהיו במקום הצטרפו אל המתפללים בבית הכנסת. היהודים, 400 במספר, הגיעו לא רק מהערים הקרובות, אלא גם מצרפת ומישראל והצהירו שהרגישו שם נוח.

הרב אהרן מונסנגו, רב גדול במרוקו, התפלל יחד עם הבאים; לצידו היו גם המושל המקומי (לארבי חסן סבארי) ונציגים מוסלמים אחרים. יהודים ומוסלמים אמרו לכתבים זרים כי הם חשים שהם שותפים למורשת של סובלנות וכי הם יכולים להתפלל יחד באתרים המקודשים לשתי הדתות. בעבר, לפני העלייה הגדולה ממרוקו לישראל, ולפני פיצוצים נגד יעדים יהודיים בקזבלנקה, יהודים רבים יותר היו נוהגים לעלות את הקבר מדי שנה.

במהלך ההילולה שהחלה ביום ו' (5.7), המבקרים התפללו וחגגו סביב הקבר ולהקה חצי יהודית-חצי מוסלמית ניגנה מנגינות מקומיות בסעודה שליוותה את האירוע. בין השירים ברפרטואר היה שיר עברי/צרפתי/ערבי שכלל את השורה: "יש רק אלוהים אחד, אתה מתפלל אליו בישיבה, אני בעמידה".

בעוד מדינות ערביות אחרות מסרבות להכיר בזכות הקיום של מדינה יהודית וסוגרות את שעריהן בפני מבקרים ישראלים, המרוקאים מתעקשים שהמצב אינו כזה במרוקו המתונה, ידידת ארה"ב. במרוקו חיים היום כ-4,000 יהודים. רבים עזבו ב-1948 וב-1956 כשמרוקו קיבלה את עצמאותה מצרפת. ב-1967 וב-1973 הגיעו עולים נוספים ממרוקו בעקבות קונפליקטים שסבבו סביב הסכסוך הישראלי-ערבי. מפלגת האופוזיציה העיקרית במרוקו - אדל וואל איחסאן - מקבלת תמיכה רבה, אבל נאסר עליה להוות חלק בפוליטיקה שבה שולטות מפלגות שאינן דתיות.