התובעת לא זכרה היכן נפלה

לידה אברהמי תבעה את עיריית בת ים וחברת הביטוח איילון בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב לאחר שמעדה ברחוב ונפצעה.

"ביום 29/6/03 בשעות אחר-הצהריים צעדתי על מדרכה ברחוב הגיבורים בעיר בת ים, בסמוך לבית מספר 11, המדרכה במקום הייתה משולבת ופגומה ועקב שיבושים חמורים נוצרה שקערורית עמוקה בשביל ההליכה, כתוצאה מכך, תוך כדי הליכתי, איבדתי את שיווי משקלי, נפלתי ושברתי את מפרק יד ימין". לדבריה, נהגה לפסוע באפן תדיר על המדרכה ה"סוררת" ולאחר שנפלה הבחינה שהיא פגומה. התובעת צרפה תמונות שצולמו על-ידי בתה, ממקום הפגיעה, זמן קצר לפני הדיון שהתקיים בחודש ינואר השנה.

בעדותה אמרה התובעת שהלכה באמצע המדרכה בעוד שבתמונות הצביעה על שקע בקצה המדרכה רחוק מהכביש. התובעת לא זכרה היכן נפלה והדגישה שחלפו מספר שנים מאז התאונה ועד לדיון. כמו-כן לא הזמינה עד שראה את הנפילה בטענה שאינה מכירה אותו. "לאחר האירוע בעלי הודיע למוקד העירוני על המפגע והעיריה דאגה לתקן את הפגם במדרכה". לטענתה, הנפילה הרעה את מצבה הגופני. "לפני התאונה הייתי בריאה בגופי ובנפשי ופעילה מאוד. לקחתי חלק בפעילות ספורטיבית כגון, הליכה מהירה, צעדות ועוד". הנתבעות הכחישו מצידן את האירוע וביקשו לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט אליהו קידר, את התביעה וחייב את התובעת לשלם לעיריה הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך של 7,500 שקל. "מפליא הדבר כיצד לאחר כ-4 שנים מצלמת בתה של התובעת איזשהו פגם במדרכה אשר למעשה תוקן מספר שנים קודם לכן. מחקירתה הנגדית של התובעת עלה כי היו לה 65% נכות מהמל"ל - נכות כללית והיא סבלה ממחלות שונות כולל סחרחורות ועוד קודם לתאונה טענה בפני רופאה שהיא מוגבלת בשימוש בידה". השופט קבע שהתובעת לא הצליחה להוכיח היכן היה הליקוי במדרכה, התמונות שצרפה הצביעו על ליקוי שתוקן שנים קודם לכן וכי הייתה נכה ולא בריאה בגופה לפני התאונה. "מדובר בעדות יחיד שלא הייתה לה כל תמיכה. לפיכך על-פי האמור בסעיף 54(2) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971 - משלא ניתן הסבר מתאים לשוני שבין גרסאות התובעת לא ניתן להסתמך על עדותה".