מאיר פרץ תבע את חברת גסטטנר (ישראל) בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שסירבה לתקן מכונת פקסימיליה רב תכליתית. מכתב התביעה עלה שהתובע קנה בחודש יוני 1999, את המכשיר ובחודש נובמבר אשתקד הוא התקלקל ועלות התיקון הסתכמה בסך של 1,800 שקל. הנתבעת סירבה לתקן את המכשיר או לשלם עבור התיקון בטענה שתקופת האחריות תמה וכי לא מצאה מנוע חלופי. התובע נהג לדבריו, לבטח את המכשיר מדי שנה והביטוח היה בתוקף בזמן התקלה עד לחודש יוני 2008. מכאן התעקש התובע שלא הייתה הצדקה לסירובה של הנתבעת לתקן את המכשיר.
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שנוכח הזמן הרב שחלף מאז שהתובע קנה את המכשיר אין אחריות על החלפת מנוע לייזר ולמעשה התיקון אינו כלול במסגרת השירות ותקופת האחריות הסתיימה. "לפנים משורת הדין ניסינו למצוא עבורו מנוע אולם חיפושנו לא העלו פרי". הנתבעת הדגישה שבהסכם השירות נאמר במפורש שאין להטיל עליה אחריות לאי תיקון המכונה בשל גורמים שאינם בשליטתה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר, את התביעה וחייבה את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 300 שקל בתוך 30 יום אחרת יתווספו על הסכום הפרשי הצמדה וריבית. השופטת הפנתה להסכם השירות עליו חתם התובע וקבעה שזה פוטר את הנתבעת מתיקון המכשיר.
"מהאמור בהסכם השירות עולה כי גם אם הוא חל לדברי התובע עד ליום 10.6.08 הרי לאור העובדה שהקלקול היה בתקופת ההארכה - התיקון צריך להתבצע על חשבון התובע. הואיל והנתבעת הודיעה שאין בידה חלקי חילוף הדרושים וזאת לאור הזמן הרב שחלף מרכישת הפקסימיליה - יש לראות בכך 'גורמים שאינם בשליטתה' כאמור בסעיף 8 להסכם ועל כן אין לחייבה במתן השירות בפועל".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה