חשין: הבטחת בניזרי להעדיף ספרדים "על-סף האי-חוקיות"

יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-16, השופט מישאל חשין, דחה עתירה שהגיש ח"כ אפי אושעה (העבודה), נגד ש"ס והשר שלמה בניזרי. בעתירה נטען, כי דברי בניזרי בראיון לעיתון מעריב (11.12.02), לפיהם "בכוונת ש"ס לבצע אפליה מתקנת במשרדי הממשלה אחרי הבחירות; ברור שנעדיף בכל מינוי, לבחור בספרדי" - הינם גזענות ועבירה על החוק, האוסר אפליה, ובמיוחד אפליה גזענית; וכן הבטחה שלא כדין לבוחר, בתקופה שבה אסורה תעמולת בחירות בלתי חוקית.

השופט חשין קיים דיון ביום 11.12.02, במעמד שני הצדדים. לאחר שהצדדים הציגו את טיעוניהם, הוציא השופט חשין (יום ב', 16.12.02) החלטה מנומקת המחזיקה 18 עמודים.

בהחלטה מובאים טיעוני הצדדים, ובהם של בניזרי אישית, שאישר אומנם את הציטוטים שיוחסו לו, אך הכחיש את המשמעות האסורה לכאורה שנטענה לגביו.

בניזרי פירט את עמדתו בפני השופט חשין, לפיהם: הוא הבטיח הבטחה חוקית; טען כי סיעת ש"ס חרטה על דגלה את המאבק באפליה העדתית שהיתה קיימת ועדיין קיימת במוסדות המדינה; טען כי עד כה נמנע מבני עדות המזרח לשמש בתפקידים ציבוריים בכירים וזוטרים כאחד; כי לעיתים מונעים עצמם בני עדות המזרח מתחרות על תפקידים בידיעה שעקב מוצאם, צבע עורם, חיתוך הדיבור וכו', סיכוייהם להתקבל לאותם תפקידים, נמוכים ביותר; וכי סיעת ש"ס נאבקה ותמשיך להיאבק ללא רתיעה באפליה העדתית. כן טענו ש"ס ובניזרי, כי דבריו אינם בגדר הבטחה לבוחר, וכי אין קשר ישיר בין דבריו לבין הצבעה בבחירות.

השופט חשין בחן סוגיה זו, לאור הוראת סעיף 122 לחוק הבחירות, האוסר "שחיתות ואיום" במהלך בחירות לכנסת. ליתר דיוק ופירוט, הדגיש: "בהצעת שוחד-בחירות לבוחר - הבטחת עבודה - אם יצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת". השאלה היא, כיוון, אם הצהרותיו של השר בניזרי מביאות עצמן בגידרי הצעת שוחר-בחירות לבוחר-בכוח, לאמור: האם יש וניתן לפרש את דברי השר בניזרי - בהליך מינהלי כהליך הנדון לפנינו עתה - כדברים השקולים ל"המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע... בעד רשימת [ש"ס]".

השופט חשין קובע, כי שוחד בחירות אין הוא כשוחד שמדין חוק העונשין, "והבטחות הניתנות לבחרים לעת בחירות אין הן כהבטחות העולות שוחד כדין העונשין. טעם הדבר הוא, שבתקופת בחירות - להבדילה מתקופה שאינה תקופת בחירות - מבטיחים מועמדים הבטחות לבוחרים-בכוח; לא עוד, אלא שהבטחות בתקופת בחירות - בהן עיקר, ומועמדים שלא יבטיחו הבטחות ולא יחייבו עצמם במדיניות מסויימת, חשובים הם כמי שלא הציגו מועמדותם בבחירות. כיצד נדע איפוא להבחין בין הבטחה להבטחה? כיצד נדע להבדיל בין הבטחה ראויה - הבטחה שהיא בריח-התיכון בכל הליך של בחירות; הבטחה שבלעדיה לא תיכונה בחירות כהילכתן - לבין הבטחה בלתי-ראויה, הבטחה פסולה ונוגדת חוק?".

חשים מציין, כי במבט ראשון עשויה הבחנה זו (שלעיל) "ליראות בעינינו קשה ביותר, משל נתבקשתו להכיר בין תכלת לכרתי או בין כלב לזאב לפני עלות השחר. אכן, כולנו נסכים, למשל, כי מועמד המשלם - או המבטיח לשלם - לבוחרים-בכוח כסף מזומן על-מנת שיבחרו עבורו, עשה מעשה אסור...".

ובהמשך הוא מציין, כי "יש הבטחת-בחירות ראויה ולגיטימית ויש הבטחת-בחירות פסולה ובלתי לגיטימית. אמות-המידה להבחין בין הבטחה בת-אור לבין הבטחה בת-חושך נקבעות בחלקן בחוק החרות ובחלקן פרי ההלכה הן. ואולם גם אלו וגם אלו לתכלית אחת נועדו...".

השופט חשין דחה את טיעוניו של בניזרי, כאילו בדבריו אין משום הבטחה לבוחר, ואין קשר סיבתי בין ההצהרות לבין הבקשה להצביע עבור ש"ס. "טענה זו אין בה ולא כלום. הקשר הסיבתי נלמד מאליו מתוכן ההצהרות, ואלו משמיעות אותנו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים... אכן, הקשר הסיבתי הוא כה ברור עד שאין צורך כי נשחית עליו מילים".

השופט חשין אינו מסתיר את מורת רוחו מדבריו של בניזרי, ואף "מזמין" את נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, לבדוק שמא ביצע בניזרי מינויים בלתי תקינים במשרד העבודה והרווחה. וכך הוא כותב:

"ראשית לכל אעיר, כי הצהרותיו של השר בניזרי מעוררות תמיהה - אם אנקוט לשון המעטה - ולא השר בניזרי עובד המדינה מן-המנין, הייתי מבקש את נציב שירות המדינה לחקור מינויים שעשה בעבר ואת תוכניותיו לעתיד. ארחיק לכת ואומר: נציב שירות מדינה המכבד את כהונתו חייב אף מיוזמתו לבקש את השר בניזרי כי יסביר את פשר הצהרותיו הכה-יחודיות והכה-בלתי-מתיישבות עם החוק בישראל..."

ובהמשך:

"אכן, מיניסטריון הניתן בידי שר - לנהלו ולהוליכו בדרך הישר ניתן הוא לו. מיניסטריון לא היה כאחוזה פרטית שבעליה יעשה בה כחפצו. מיניסטריון בידי שר היה כפיקדון בידי שומר; ומה שומר ישמור על הפיקדון מכל מישמר ויעשה אך הישר והטוב על-פי חוק, כן היא חובתו של השר. מדיניות קבלת עובדים לשירות המדינה מדיניות הממשלה היא - שר אינו פיאודל במישרדו - וממשלה תפעל אך על-פי חוק".

בסופו של עניין כותב השופט חשין, כי השאלה שלפנינו, היא אם בהצהירו הצהרות שהצהיר לא הרחיק השר בניזרי לכת בפורטו את המדיניות של ש"ס לנכסים בני-קיימא, ובהבטיחו לחלק נכסים אלה בין מצביעי ש"ס".

ואחרית דבר, לפי חשין (ציטוט):

"ניתן לפרש את הצהרותיו של השר בניזרי כהבטחה לבוחר 'ספרדי' כי יוכל לזכות בעבודה אם יצביע עבור ש"ס; לחילופין: כהבטחה ל'ספרדים': הצביעו ויגברו סיכוייכם כי ה'גזענות נגד ש"ס ו'הספרדים' תמעט, ותזכו במשרה בשירות המדינה. ואולם בה-בעת - גם זו אמת - יכול השר בניזרי לטעון כי ניתן לפרש את דבריו - באורח אובייקטיבי - כיישום מדיניות ההעקרונית של ש"ס הפועלת למען העדפה מתקנת ל'ספרדים'".

"אין ולאו ורפיא בידיה. כיוון שכך, ומשנתגנבו ספקות לליבי - הגם שהספיקות אינם כבדים כולי האי - לא אוכל להיעתר לעותר ולצוות בעתירתו את השר ואת ש"ס. ואולם זאת אוסיף ואומר: השר בניזרי הילך על סף האי-חוקיות, וראוי לו להולך על הגבול הדק כי ייזהר בהילוכו שמא ימעד ויכשל. ראויים הם המשיבים לאזהרה, אך צו לא אצווה".