פחות ממחצית מהמדינות אוכפות שחיתות בינלאומית

הארגון הבינלאומי Transparency International מפרסם דוח מעקב לשנת 2008, העוסק באכיפת סעיף אי מתן שוחד בעסקות בינלאומיות באמנה של ה-OECD - אחד מ-71 סעיפים באמנת האו"ם נגד שחיתות. זהו הדוח הרביעי במספר שמפרסם ארגון TI בנושא זה.

הדוח בוחן את ביצועיהן של 34 מתוך 37 המדינות החתומות על האמנה (כולל מדינות ה-G7), באכיפת סעיף זה, ומבוסס על מידע שנאסף ע"ח מומחי TI בכל אחת מהמדינות הנבדקות.

ממצאי הדוח מצביעים על כך, שקיימת אכיפה משמעותית ב-16 מדינות, שתיים יותר מאשר בדוח של 2007, ואכיפה מועטה או ללא אכיפה כלל ביתר המדינות (18 במספר).

משמעות הדבר היא, כי למעלה מעשר שנים לאחר אימוץ אמנת ה-OECD נגד מתן שוחד, פחות ממחצית המדינות החתומות על האמנה עומדות בהתחייבותן. הדוח כולל גם מקרי מבחן של חקירות הקשורות בחברות אלסטום, AWB, BAE מערכות, הליבורטון, IMPSA EME, וסימנס.

יו"ר עמותת שבי"ל ישראל (שקיפות בינ"ל), הסניף הישראלי של ארגון TI, פרופ' יוסף גרוס, אומר כי "הדוח מצביע על מצב בו הקהילה העסקית בעולם מקבלת מסרים סותרים. העובדה כי לא כל המדינות ממלאות את חובתן לאכיפת הנושא, מעוררת ספקות לגבי מחויבות הממשלות לאכיפת האמנה. ישראל, אשר חתמה על האמנה וטרם אשררה אותה, חוששת כי מדינות רבות אשר אשררו את האמנה לא יאכפו אותה, וכפי שמתברר כרגע היא אכן צדקה. בפני הכנסת עומדת הצעת חוק לאשרור האמנה, וארגון שבי"ל תומך באישור החוק הנ"ל".

הדוח מציג את השנה הקרובה כקריטית להצלחתה של האמנה, ומציע מספר תחומים בהם כדאי לקדם את הפעילות. בבריטניה אמורות לחול מספר התפתחויות חשובות אמורות לפני תום שנת 2008, שעשויות לשפר את המצב. אחד הצעדים החשובים יהיה העברת חוק חדש נגד שחיתות.

כמו כן, בכדי לקדם מומנטום חיובי, חשוב מאוד שמדינות אחרות, בנוסף לבריטניה, בהן אין אכיפה כלל או שהאכיפה בהן מועטה, יחלו לטפל במקרי שוחד. פעולות שיינקטו על-ידי יפן או קנדה חשובות במיוחד בכדי להראות שכל מדינות ה-G7 אוכפות את האמנה.

ולבסוף, קבוצת העבודה של ה-OECD בנושא שוחד, צריכה להודיע בהקדם האפשרי על תוכנית מעקב קפדנית. התוכנית צריכה לכלול ביקורים במדינות בכדי להבטיח שליקויים שאותרו בעבר תוקנו, פגישות סדירות עם התובעים, ופרסום דוח שנתי בנושא תביעות וחקירות בנושא שוחד לעובדי ציבור זרים.

ישראל חתמה על אמנת האו"ם נגד שחיתות אך טרם אישררה אותה. האשרור בישראל מתבצע לאחר שישנה הלימה מלאה בין דרישות האמנה לחקיקה הישראלית. לכן, כאשר יחקק החוק לאי מתן שוחד בעסקות בינלאומיות, ויערכו מספר תיקונים נוספים בחוק העונשין, תוכל הממשלה לאשרר את האמנה.

מנכ"ל עמותת שבי"ל ישראל, גליה שגיא, אומרת כי יש לקחת דוח זה כדוגמא למחויבותן של מדינות למלחמה בשחיתות. אין זה משנה אם מדובר בשחיתות בעסקים בינלאומיים או בשחיתות פנים-מדינית - יש לקדם את המלחמה בשחיתות באשר היא שחיתות. הדבר הנכון יהיה לבדוק היכן נמצאים הכשלים או המכשולים לאכיפה ויישום האמנה, ולפעול מהר ככל הניתן כדי לתקנם.