קנו רכב משומש ועוד באותו יום גררו אותו למוסך

מרוא, מוסטפה, ואיברהים סאלח (שלושה אחים) תבעו את נידאל אבו סנינה בבית משפט השלום בירושלים לאחר שמכר להם רכב שמנועו כבה כבר ביום הקנייה. מכתב התביעה עלה שתמורת הרכב בן ה-13, שילמו סך של 12,500 שקל, 500 שקל פחות ממחיר המחירון והנתבע הבטיח שמדובר ברכב במצב טוב מאוד כשבפועל הציג בפניהם מצג שווא שכן ברכב היו פגמים משמעותיים.

התובעים יצרו קשר עם הנתבע בעקבות מודעה, למכירת רכב, שפרסם בלוח פוקוס בה נאמר: "במצב מצוין + טסט ל-8 חודשים שמור ומטופל". לטענתם, במהלך נסיעה קצרה ברכב, ביום בו נרכש, המנוע כבה והרכב נגרר למוסך. "התברר שברכב תקלות מכניות נוספות משמעותיות המהוות סכנה בטיחותית". התובעים לקחו את הרכב לבדיקה במכון "טסט ליין", וגילו שעבר תאונה ונפגע בשלדה ובקורה אורכית ויש לנכות מערכו 12% . התובעים תיקנו את התקלות וביקשו פיצוי בגין הנזק הממוני.

בכתב ההגנה טען הנתבע שאביהם של התובעים ניהל עמו משא-ומתן ובסיומו קנה את הרכב מרצונו החופשי. לדבריו, מדובר ברכב ישן שהיה מצוי בבעלותו כחודשיים לפני שנמכר לתובעים וכ"יד שביעית" ואין לצפות לגדולות מרכב שכזה. "לא הצגתי מצג שווא בפני התובעים בעת המשא-ומתן ולא הבטחתי אחריות על הרכב". הנתבע הוסיף שהציע לתובעים לבדוק את הרכב במכון בדיקה והם סירבו משיקולים שלהם. "בכך נטלו על עצמם סיכון ואינם יכולים להיפרע ממני בשל הפגמים שנתגלו ברכב לאחר רכישתו". הנתבע הדגיש שלא ידע על הפגמים ברכב ויש לדחות את התביעה בהעדר עילה ואחריות.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, את הנתבע לשלם לתובעים 1,600 שקל עלות תיקון הרכב, 1,000 שקל בגין הכבדה שנגרמה להם בשל הפגמים שנתגלו מיד לאחר רכישת הרכב בתוספת 700 שקל שכר טירחת עו"ד. לדברי השופטת, בפרסום המודעה היה משום הטעיה שכן בזמן שהנתבע קנה את הרכב, הוא ידע שמצבו טוב ולא מצוין. בכל זאת לא מצא לנכון לשנות את נוסח המודעה ולציין בפני התובעים בעת המשא-ומתן שהרכב אינו במצב מצוין.

כמו כן בעדותו לא אמר שהרכב טופל במוסך וגם לא המציא ראיות לכך ומכאן שהיה עליו להימנע מפרסום שהרכב מטופל. "לפי הוראות חוק המכר היה על הנתבע לקיים את חיוביו כמוכר, במסירת רכב המתאים לפרסום שפורסם אודותיו, כאמור בסעיף 11 לחוק. היה על הנתבע למסור את המידע הידוע לו על הרכב ולא ליצור מצג שאינו מבוסס, כרכב במצב מצוין ועל היותו רכב מטופל... החובה להקפיד על מסירת פרטי הרכב הנכונים והמדויקים, נגזרת גם מהוראת סעיף 12 לחוק החוזים. קיימת חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה, במסירת עובדות מהותיות נכונות במהלך המשא-ומתן. הפרתה של חובת הגילוי לפי סעיף 12, מהווה הטעיה על-פי סעיף 15 לחוק החוזים". השופטת הוסיפה שיש לייחס לתובעים מחדל ואשם תורם כשלא לקחו את הרכב לבדיקה וכי לא הוכיחו שהנתבע ידע על התקלות המהותיות ברכב.