דירשו את שחרורו של חודרוקובסקי

לרגל יום הולדתו ה-45 של מיכאל חודרוקובסקי, הכלוא בכלא הסיבירי כבר למעלה מארבע שנים, פנה היום חברו ושותפו, לאוניד נבזלין, במכתב נחרץ למנהיגי ה-G8 המתכנסים בקרוב ביפן, בבקשה כי ידרשו מנשיא רוסיה החדש מדבדב, את שחרורם של מיכאל חודרוקובסקי ובכירי יוקוס נוספים, המשמשים כבני ערובה בידי הקרמלין.

נבזלין, אחד מהבעלים לשעבר של חברת הנפט העולמית יוקוס כותב במכתבו, כי "התיקים הפליליים של מיכאל חודרוקובסקי ועמיתיו מחברת "יוקוס" הינם תיקים פוליטיים אשר נרקמו על-פי הוראה מלמעלה". באומרו כך מסתמך נבזלין על פסיקתם של בתי המשפט ברחבי אירופה: בריטניה, שוויץ, הולנד,ליטא וקפרסין, ושל ארגוני זכויות אדם אשר קבעו כי מדובר ברדיפה פוליטית.

חודרוקובסקי נכלא בהאשמות של עבירות מס לשמונה שנים, במסגרת ניסיונותיו של פוטין לחסל ולהשתיק את מתנגדיו הפוליטיים - תומכי הדמוקרטיה ברוסיה. במכתבו מדגיש נבזלין כי חייהם של חודורקובסקי ושל אסירי "יוקוס" אחרים נמצאים בסכנה:

"חייו של חודרוקובסקי ושל אסירי "יוקוס" אחרים נמצאים בסכנה תמידית. הקרמלין משתמש בשיטות בזויות, ציניות ובלתי אנושיות בעליל כדי להכריח אנשים להודות במיוחס להם. אלכסיי פיצ'וגין עבר עינויים באמצעות חומרים פסיכוטרופיים, האסורים לשימוש בפדרציה הרוסית. מוסילי אלקסניאן, אשר סובל ממחלה סופנית, מנעו גישה לטיפול רפואי שהוא זקוק בו על-מנת להישאר בחיים. לסבטלנה בחמינה לא הרשו להיפגש או אפילו לדבר בטלפון עם ילדיה הקטנים", כך נבזלין.

הפנייה למנהיגי ה-G8 הינה חלק ממאמציו של נבזלין למקד את תשומת הלב הבינלאומית בבעיית זכויות האדם והאסירים הפוליטים ברוסיה. לפני כארבעה חודשים פנה נבזלין אל מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, בבקשה להפעיל לחץ על ממשלת רוסיה ולסייע לשחרורם.

כיום, נבזלין משמש כיו"ר בית התפוצות. הוא מכהן כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואף התמנה לכהן בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בשנת 2005 בישראל, רכשו נבזלין ושותפיו יחד עם משפחת פדרמן מניות בתעשיות מודגל - בעלת השליטה ב"מפעלים פטרוכימיים בישראל".

לפני עלייתו ארצה, כיהן נבזלין כסגן יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הרוסי, כרקטור האוניברסיטה למדעי הרוח וכנשיא הקונגרס היהודי ברוסיה. כמו כן פעל נבזלין רבות לטיפוח הדמוקרטיה והליברליזציה ולקידום נושאים יהודיים.