מקרי הרצח בישראל ל-100 אלף אנשים בירידה

מחקר חדש מגלה (יום ד', 25.6.08) כי שיעור מקרי הרצח ל-100 אלף תושבים במדינת ישראל כמעט ולא השתנה ב-28 השנים האחרונות והוא אף נמצא בירידה בשנים האחרונות. זאת בניגוד לדעה הרווחת ולפיה נהיית מדינת ישראל מקום אלים יותר ככל שעוברות השנים.

"אם מביטים על המספרים המוחלטים נראה כאילו ישראל נהיית אלימה יותר ויותר עם השנים, אבל אם לוקחים בחשבון שגם כמות התושבים בישראל עלתה ומודדים את שיעורי הפשיעה ל-100 אלף תושבים מתברר ששיעור עבירת הרצח בישראל הוא מהנמוכים בעולם", ציינו פרופ' אריה רטנר ופרופ' גדעון פישמן שערכו את המחקר במסגרת המרכז לחקר הפשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה

לדבריהם, ממבט במספרים המוחלטים שמוצגים מידי שנה על-ידי משטרת ישראל, ניתן לראות בברור עליה בנפח הפשיעה בכלל ובנפח הפשיעה האלימה בפרט.

"הניסיונות לרצח עלו ב-37% בין השנים 1997-2006 ומקרי הרצח עלו ב-12% בשנים אלה. יתרה מכך, עבירות האלימות עלו בכ-100% בהשוואה לשנת 1980. אולם מבט זה יוצר רושם מוטעה מכיוון שמספרים אלה לא לוקחים בחשבון את העלייה הדרמטית בשנים אלה בכמות התושבים. כדי לקבל את התמונה המדויקת, יש לבדוק את שיעורי הפשיעה ביחס ליחידת אוכלוסיה קבועה. במחקר הנוכחי בחרו החוקרים ביחידה של 100 אלף תושבים, שהיא היחידה המקובלת לבדיקה בנושאי פשיעה", טענו.

בדיקת שיעורי הפשיעה בדרך זו מעלה שבשנת 1980 שיעור מקרי הרצח ל-100 אלף איש עמד על 2.35 ואילו בשנת 2006 שיעור זה עומד על 2.29. במבט לאורך 28 שנים אין סטיות גדולות מנתונים אלה ובשנים האחרונות יש אפילו מגמת ירידה קלה. לשם השוואה, בשנת 2004 שיעור הרציחות ל-100 אלף איש עמד על 18 ברוסיה ובארצות הברית על 7.5.

גם כשמביטים על עבירות אלימות באופן כללי מתברר שיש פער גדול בין המספרים המוחלטים לבין השיעור ל-100 אלף איש. בעוד שבמספרים מוחלטים יש עלייה של 98% בין השנים 1980 ל-2006 (מ-29,385 עבירות ל-66,252), השיעור עלה ב-26% (מ-749 תיקים ל-100 אלף ל-944 תיקים ל-100 אלף). "אין ספק שגם עליה של 26% הינה עליה משמעותית, אך לבטח לא מדובר בעלייה המחייבת היסטריה ציבורית או לאומית", ציינו החוקרים.

המגזר הערבי: פי 3 תיקים מחלקם באוכלוסיה

עוד הוסיפו הפרופסורים רטנר ופישמן כיי קיימים עיוותים נוספים בתמונת הפשיעה בישראל כפי שהיא נתפסת על-ידי הציבור. בין היתר בשל דעות קדומות ביחס לעלייה מרוסיה או לעלייה מאתיופיה.

"בשנות ה-90 היה נהוג לחשוב שהעלייה ברמת הפשיעה נובעת מהעלייה ממדינות רוסיה וחבר העמים. מהנתונים עולה כי לא הייתה תרומה ייחודית של אנשי עלייה זו: בסופו של גל העלייה בשנת 1996 היה חלקם של העולים באוכלוסיה 20 אחוזים, אולם החלק היחסי שלהם בעבירות פשיעה אלימה היה פחות מ-20%. התפיסה המעוותת של המציאות גרמה להתעלמות מהקבוצות האמיתיות שבהן היה ייצוג יתר בעבירות אלימות. כך, בשנת 2001 שיעור בני הנוער בגילאים 12-18 בקרב העולים מברית המועצות היה 11% אולם הייצוג שלהם בתיקי פשיעה אלימה עמד על 18%. ייצוג יתר גבוה אף יותר היה בקרב נוער שעלה מאתיופיה, ששיעורם באוכלוסיה בשנה זו עמד על 1.3% ואילו השיעור בעבירות אלימות עמד על 4.4%", הוסיפו החוקרים.

במובן הזה קיימת בעיה חריפה עוד יותר במגזר הערבי. בעוד שלאורך השנים עומד השיעור הממוצע של גילאי 19+ במגזר הערבי על 15.03 מתוך כלל אוכלוסיית 19+ בישראל, מגיע הממוצע הרב שנתי של אחוז התיקים בעבירות נגד אדם שנפתחו נגד ערבים מתוך כלל תיקי עבירות נגד אדם ל-42.7% , כמעט פי 3 מייצוגם באוכלוסיה. מגמה דומה קיימת גם בקרב גילאי 12-18 במגזר הערבי כאשר הממוצע הרב שנתי בשנים 1990-2006 של שיעור גילאי 12-18 במגזר הערבי מתוך כלל גילאי 12-18 בישראל עומד על 22.83% ואילו שיעור תיקי עבריינים בעבירות נגד גוף בקרב גילאי 12-18 במגזר הערבי הינו בממוצע הרב שנתי 33.13%.