קנס לקבלן שמכר דירות בבית אבות לזוגות צעירים

שופטת בית משפט השלום ברמלה, אסתר נחליאלי-חיאט, גזרה (יום ב', 23.6.08) עונש של שנה מאסר על תנאי, 200 שעות שירות לתועלת הציבור וקנסות בסך יותר מ-312,000 שקל על הקבלן נסים יניב שהורשע באכלוס מגדל הדירות "קונדוטאור" שבנה בגבעת שמואל בצעירים בני 30-20 לחייהם, אף שניתן לו היתר בנייה לדיור מוגן בלבד. על החברה שבבעלותו, יסודות יניב, הוטל קנס בסך כ-338,000 שקל.

השופטת גם הוציאה צו להפסקת שימוש וצו התאמה להיתר לגבי כל הדירות שבבנין הקונדוטאור שהזכויות עליהן עדיין לא נמכרו לצדדים שלישיים. הצו יכנס לתוקף התוך שנתיים אם לא ישיגו עד אז יניב והחברה שלו היתר כדין.

עם זאת, דחתה השופטת את דרישת התביעה לחייב כל אחד מהנאשמים לשלם 190 מיליון שקל, פי ארבעה מטובת ההנאה שצמחה להם עקב הסטייה מההיתר. השופטת כתבה כי "אין ספק שהנאשמים הפיקו טובת הנאה מהקמת בנין הקונדוטאור לתכלית שאינה תואמת את שימושי המקרקעין לפי התוכנית התקפה, ומעצם שיווק הדירות לקהל הרחב במקום לשימוש של דיור מוגן, ובכך אני מקבלת את חוות דעתו של השמאי מטעם המאשימה. אולם בכל הנוגע לשווי טובת ההנאה לא מצאתי די בראיות שהובאו לפני והן אינן מאפשרות להעריך את שווי טובת ההנאה ולגזור את הקנס לפי שווי שכלל לא הוכח לי".

יניב והחברה עומדו לדין על עבירה של שימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ומתוכנית, לפי חוק התכנון והבניה. נקבע כי הם בנו מגדל, ובו 286 דירות, בדרום גבעת-שמואל, ליד אוניברסיטת בר-אילן, ואכלסו אותן בצעירים, בעיקר סטודנטים. בחלק ניכר מהן נמכרו זכויות לצעירים. כל זה, אף שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את בניית המגדל ל"דיור מוגן לאוכלוסיה הבוגרת",
"עם אפשרות למחלקה סיעודית, ושימושים הנלווים".

השופטת נחליאלי-חיאט כתבה בגזר הדין: "אין ספק כי היקף הסטייה מההיתר שניתן לבניית בנין לדיור מוגן, ותחת זאת לסטות מהיתר ו'לייַצֵר' דירות שנמכרו בשוק החופשי מהווה זלזול בוטה בחוקי התכנון והבניה והפרה בוטה לציות להוראות התכנוניות של המקום".

השופטת התייחסה לעדי ההגנה, ובראשם האלוף (מיל.) עמוס מלכא, שהעידו על אישיותו החיובית של יניב ועל תרומתו לקהילה. "התפיסה כי עבירות על חוקי התכנון והבניה אינן עבירות במשמען הרגיל - היא תפיסה מעוותת, ואינני יכולה לתת לה יד. אנשים נורמטיוויים אינם מבצעים עבירות!", כתבה השופטת.

השופטת ציינה כי בקיבעת העונש נתנה את דעתה לאינטרס הציבורי המחייב מאבק אפקטיווי בעבירות על חוקי התכנון והבנייה בדרך של הטלת עונשים מכבידים, אשר יפגעו בכדאיות הכלכלית שבביצוע העבירות, לתכלית חוק תכנון והבניה. כמו כן ראתה בחומרה את העובדה כי מלכתחילה שווקו הנאשמים את הדירות למכירה בשוק החופשי למרות שידעו כי יעוד המקרקעין הוא לדיור מוגן, וכי סמכו על הכשרת השימוש בדיעבד.

עם זאת הביאה בחשבון גם את הזמן הרב שחלף מאז הגשת כתב האישום ב-2004, שהתביעה תרמה לו לא מעט, ואת הבקשה שהגישו באחרונה דיירי הבניין לתוכנית חדשה לשינוי יעוד למגורים, תוכנית שהומלצה להפקדה בוועדה המקומית ומצויה כיום לפני הוועדה המחוזית.