הוקל עונש חולה איידס שהדביק בנות זוג

בית המשפט העליון הפחית (יום ב', 23.6.08) 3 שנים מעונשו של חולה איידס תושב גאנה שהורשע באינוס ובהדבקת בנות זוגו במחלת האיידס. בהחלטה קיבלו שופטי הרוב, חנן מלצר ועדנה ארבל את טענת המערער, כריס סרפו, להקלה בעונש כנובע מכך שהאיידס חדל מלהיות מחלה סופנית וחשוכת מרפא והפך למחלה כרונית.

סרפו הורשע בהדבקתן באיידס של בנות זוגו, וכן באינוס. בית המשפט המחוזי גזר עליו 25 שנות מאסר. בערעור על חומרת עונשו טען סרפו כי בבסיס גזר הדין "עומדת תפיסה סטריאוטיפית מיושנת של המחלה לפיה מדובר במחלה סופנית, בעוד שכיום נחשבת מחלת האיידס כמחלה כרונית אותה ניתן לרפא באמצעות טיפול תרופתי המדכא את השפעת הנגיף, ומאפשר למערכת החיסונית לשקם את עצמה".

כמו כן טען כי החלטת בית המשפט המחוזי לגזור עליו עונש בגין כל אישום בנפרד ולרוב במצטבר, "גלומה חומרה יתרה שאף היא נובעת מתפיסתו השגויה של בית המשפט את מחלת האיידס".

איידס מחלה כרונית לא סופנית

כאמור, שופטי הרוב, החליטו על דעתו המתנגדת של השופט אדמונד לוי, להפחית 3 שנים מעונשו. בהחלטה כתבה השופטת ארבל כי מהמידע שהובא בפני בית המשפט גם על-ידי הוועד למלחמה באיידס עולה כי בעשור האחרון חל שינוי בהתייחסות העולמית למחלה ולהתמודדות עמה "כיום אין מקובל עוד לראותה כמחלה סופנית וחשוכת-מרפא, כפי שהיה מקובל בעבר, אלא כמחלה כרונית. לטענתם, על אף הסיכונים הכרוכים במחלה זו, על אף הקשיים שהיא מסבה לסובלים ממנה ועל אף הפגיעה באיכות החיים הנובעת מן ההידבקות בנגיף, באמצעות טיפול ומעקב נכונים ומתאימים - ולמצער במדינות שבהן יש נגישות לשירותים רפואיים ולטיפול התרופתי המשולב 'הקוקטייל' הקיים כיום - ניתן כיום להגיע לתוחלת חיים דומה לזו של רוב האוכלוסיה ואף לאיכות חיים תקינה".

לשינוי זה צריך לדעתה להיות השפעה "ולו קלה" על גזר הדין. לדבריה, "מעיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי קשה שלא להתרשם כי אחת הסיבות שהביאו אותו להשית על סרפו עונש כה חמור בגין העבירות הנוגעות להפצת המחלה, הינה תפיסתו את מחלת האיידס כמחלה סופנית וחשוכת-מרפא, ומכל מקום, כי תפיסה זו עמדה ביסוד בחינתו את הדברים. כך, ציין בית המשפט כי המערער הפך את משובת-נעוריהן של המתלוננות לגזר דין מוות וכי 'מדובר בגרימת הנזק האולטימטיבי - גזר-דין מוות. מוות איטי, מושהה, תוך סבל וייסורים'".

אינו זורע מוות

עוד כתבה ארבל כי "מבלי להקל ראש בחומרת מחלת האיידס, בהשלכותיה הקשות על הסובלים ממנה ובאנטי-חברתיות הברורה והמובהקת הנובעת ממעשיו של אדם הגורם במזיד להדבקתם של אחרים בה, אני סבורה כי משנמצא כי התפיסה עליה נסמך בית המשפט לעניין חומרת המחלה אינה מדויקת עוד בימינו אנו - וזאת לכל הפחות בהקשרנו אנו - יש קושי בהותרת העונש שהושת על סרפו כפי שהוא".

הצטרף לעמדתה השופט חנן מלצר שאף מתח ביקורת על גישתו לאיידס של בית המשפט המחוזי. לדבריו, בית המשפט דימה את סרפו ל"זורע מוות" בשל הדבקת בנות זוגו במחלה "סופנית", וכמי שגזר עליהן "מוות איטי מושהה תוך סבל ויסורים".

בתיאור זה, כתב מלצר, "נגרמה בפועל פגיעה לא מוצדקת באוכלוסיית הנדבקים (לרבות המתלוננות), הסובלים ממילא די והותר ממחלתם ובית המשפט הנכבד קמא הביע דעה בנושא זה, בניגוד, להערכות המומחים העוסקים בתחום. אלה סבורים כי מי שנוטלים עתה את תרופות ה"קוקטייל" (HAART) יכולים לחיות עם הנגיף שנים רבות ולהגיע לתוחלת חיים דומה לזו של רוב האוכלוסיה".

סליחה מ"מעגל המנודים"

בית המשפט לדבריו "התכוון לטוב וביקש - באמצעות אמירה קשה וחד-משמעית - לשים חוצץ בין נשאי האיידס לבין קורבנות עתידיים של הדבקה. אולם, הרטוריקה היתה, בכל הכבוד, שגויה, שהרי בדברי ההנמקה שהציג - פעל בית המשפט בסתירה לגישות המקצועיות העדכניות הנ"ל, הרואות גם בשינוי היחס החברתי כלפי האיידס וב'ריכוך' הפחדים מפני המחלה, שלב הכרחי למודעות בצורך להיבדק ובצורך להימנע מיחסי מין בלתי מוגנים במקרים המתאימים...בית המשפט אשר בא לברך (ברצונו להצטרף למאמץ למנוע הדבקה עתידית) נמצא מחזק, שלא בטובתו, מגמה של סטיגמטיזציה ודה-הומניזציה של מחלת האיידס. לפיכך השיקול של העמדת דברים על מכונם והמסר הציבורי הנדרש, מצדיקים הפחתה מסוימת בעונש המצטבר שהושת על סרפו."

עוד ציין מלצר כשיקול לקולא את "הסלחנות" שהפגינה כלפי סרפו אחת המתלוננות. זו לדבריו מגלמת "מקרה נדיר של גיבורה של סיפור חסידי ממש...בהרגשתה ככלואה יחד עם הנאשם במעגל המנודים. יעמדו נא אפוא זכותה של המתלוננת והחסד והרחמים שהיא הייתה מוכנה להשפיע עליו - כשיקולים המאפשרים הקלה נוספת מסוימת בעונשו".

כאמור, בית המשפט הפחית 3 שנים מעונשו של סרפו והוא ירצה 22שנים במקום 25 שנים.