מזוז התנגד למינוי מפרק לארגון החמאס

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (יום א', 22.6.08) בקשה של משפחת קורבנות טרור להורות על פירוק ארגון החמאס בשל היותו "חדל פרעון", וזאת לצורך מימוש פסק דין שקבע כי הם זכאים לפיצויים מהחמאס. השופט יוסף שפירא ציין כי הרקע להחלטתו בין היתר היה התנגדות היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להליך הפירוק.

מדובר בתביעה שהגישו בני משפחת גביש מאלון מורה בעקבות פיגוע ירי בביתם לפני כשש שנים. בפיגוע נרצחו ארבעה מבני משפחת גביש, ההורים דוד ורחל גביש, בנם אברהם גביש וכן הסב יצחק קנר. באת-כוחה של משפחת גביש, עו"ד ניצנה דרשן לייטנר דרשה בתביעה כי בית המשפט יבצע לחמאס הליך של פירוק חברות ויורה לממש נכסים לצורך מימוש פסק דין של בית המשפט כי משפחת גביש זכאית לפיצויים מהחמאס.

כאמור, בית משפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה. בהחלטה, קבע השופט כי החמאס אינו עונה על הגדרת חברה לצורך החלת פקודת החברות. אומנם מדובר ב"חבר בני אדם", כתב השופט, אך החמאס לא "נרשם" בארץ כחברה או תאגיד לא בארץ ולא במקום אחר בעולם. כמו כן החמאס לא "הואגד" לא בארץ ולא במקום אחר והוא אף אינו נכנס להגדרה של "חברת חוץ". יתרה מכך, התובעים לא הוכיחו כי לחמאס יש נכסים בישראל "תפיסת נכסים על-ידי המדינה במסגרת החקיקה המיוחדת אינה מסייעת בידי התובעים".

ניתן לפרק גוף שלא התאגד כדין, כתב עוד השופט, "אולם רק לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ואילו במקרה זה לא זו בלבד שאין בקשה מטעמו, אלא הוא בחר להתייצב בהליך ולהתנגד לו".

את התנגדותו נימק היועץ מזוז בכך ש"מינוי מפרק עשוי לשבש ובמקרים חמורים אף לסכל את פעילותן של הרשויות נגד ארגון הטרור, פעילות שנועדה להציל חיי אדם, וזאת אף כאשר המפרק פועל בתום לב". מזוז טען כי "המלחמה בטרור כרוכה גם בפעילות סמויה לרבות פעילות מודיעינית ומטבע הענין כרוכים בכך מצבים שאינם יכולים להיות בידיעת הציבור. האינטרס הציבורי הברור הוא לאפשר את המשך המלחמה בטרור בכלים הנתונים לרשויות המדינה מבלי שתהיה התערבות מן הסוג המבוקש בבקשה זו. מינוי מפרק כמבוקש עלול לסכן אינטרס ציבורי מובהק זה".

זכותו של אדם במדינתו לא כל שכן אדם שנפגע כתוצאה מפיגוע, לבקש סעד במסגרת הדין, "אולם אף זכות זו אינה מוחלטת", כתב השופט שפירא.

הוא הוסיף כי "אין בעובדה שהמדינה נוקטת בהליכי החרמה וחילוט לגבי מקורות כספיים המיועדים לארגון עוין כגון זה, כדי למנוע בעקרון ליתן צו פירוק, באשר מדובר במערכת שונה הפועלת על-פי סמכויות שונות שהוקנו לרשויות לצורך זה בחקיקה מיוחדת, כפי שאין הדבר סותר חילוט כספים על-פי החוק לאיסור הלבנת הון לגבי חברה מאוגדת כדין, ובמקביל כאשר אדם אחר מבקש את פירוקה מטעמי חדלות פירעון. יחד עם זאת בוודאי שהעובדה שננקטים הליכים שכאלה על-פי החקיקה המיוחדת ובהינתן שמדובר בארגון עוין, יש בה כדי להוות שיקול בין יתר השיקולים שלא להעתר לבקשת הפירוק".

כאמור, בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי בנסיבות הענין אין צו להוצאות.