אושר בוועדת השרים: חוק החינוך החרדי

עוברים מתמיכות לתקציב. על-רקע קשייו הקואליציוניים של ראש הממשלה, שילבו הסיעות החרדיות ידיים והעבירו את התיקון לחוק חינוך ממלכתי המעגן בחוק את התקציב לחינוך החרדי שהיה בעבר כרוך במסע שתדלנות להשגת תמיכות.

ועדת השרים לעניני חקיקה אישרה (יום א', 22.6.08) הצעה חוק החינוך החרדי המסדירה את תקציבי מוסדות החינוך החרדי במסגרת חוק חינוך ממלכתי. מדובר בתיקון המסדיר את המנגנונים להעברה תקציבית אל מוסדות החינוך החרדי המכונים - "מוסדות חינוכיים תרבותיים ייחודיים".

הצעת החוק אינה מתנה רשיון מוסד חרדי בתוכנית ליבה אלא רק בקבלת התנאי כי תוכנית הלימודים ואורח הפעילות במוסד החרדי לא תהיה מנוגדת למטרות החינוך הממלכתי בהן "הנחלת העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל וערכיה של מדינת ישראל במדינה יהודית ודמוקרטית, פיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, שמירת החוק, תרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן חינוך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".

תקציב "מיוחד" ללימודי תורה

עוד בהצעה, מנגנון תקצוב הקובע כי כל מוסד בעל רישיון "יהא זכאי לתקצוב בהתאם למספר התלמידים הלומדים בו, שיעור התקצוב ייגזר מסך כל התקציב שמתקצבת המדינה לכל שנתון ושנתון במסגרת החינוך הממלכתי, כשהוא מחולק במספר התלמידים הלומדים בחינוך הממלכתי באותו שנתון".

תלמידים בעלי צרכים מיוחדים יקבלו תקצוב מיוחד לצורך שילובם בחינוך הרגיל. התיקון קובע גם תקצוב נוסף עבור מוסדות "המלמדים תכנים חינוכיים", כגון: "לימוד תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, הנחלת תודעת זכר השואה והגבורה, וחינוך לכיבודם של כל אלה. חינוך להכרה בקדושת החיים והנחלת תודעת בטיחות וזהירות לרבות בטיחות בדרכים". תקציב נוסף יינתן גם למוסדות "שיבססו ידיעותיהם של התלמידים בתחומי הדעת והמדע השונים, בשפה נוספת מלבד השפות הרשמיות"

מנגנון בדיקת סירוב

עוד נקבע בהצעת החוק מנגנון לקבלת רשיון מוסד, כולל לוח זמנים. עוד בתיקון, הקמת וועדת ערר לצורך בדיקת סירוב של מנכ"ל משרד החינוך להעניק רשיון למוסד חרדי.

ועדת הערר תמונה בידי שר החינוך ובהתייעצות עם שר המשפטים. בראש וועדת הערר יעמוד שופט בית משפט המחוזי וכן יכהנו בה נציג משרד החינוך ונציג איגוד מנהלי הישיבות. ערעור על החלטותיה של וועדת הערר ייעשה באמצעות עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים.

החוק אף קובע מנגנון מעבר משיטת תקצוב קודמת באמצעות מוסדות המדינה והרשויות המקומיות, לתקצוב על-פי חוק חינוך ממלכתי.

בהסבר להצעה של חברי הכנסת, בהם חברי כנסת מסיעת יהדות התורה ושס נאמר כי מטרת התיקון לאפשר למסגרות החינוכיות השונות בישראל, בהן החרדיות, בהן לומדים מאות אלפי תלמידים, "להמשיך ולהתקיים תוך הבטחת תנאי יסוד של הלומדים בהם". כמו כן, "החוק מכיר הן בחשיבות שמייחסת מדינת ישראל לזכויות היסוד של הזרמים התרבותיים השונים והמגוונים הפועלים בה מחד-גיסא והן בצורך להבטיח תנאי חינוך נאותים על-ידי תקצוב נאות".