רשות ניירות ערך פרסמה כללים לגבי פרסום הדוחות הכספיים של חברות בקשיים. בפניות שנתקבלו לאחרונה ברשות, מטעם מי שמונו על-ידי בית משפט כמפרקים, נאמנים או כונסי נכסים לחברות שנקלעו לקשיים, הועלו שאלות בדבר הצורך בהגשת הדוחות הכספיים של אותן חברות - בהתאם לדרישות חוק ניירות ערך והתקנות על-פיו.
כמו-כן, נתבקשו לגבי חלק מהחברות בקשות ארכה להגשת דוחותיהן הכספיים. עמדת סגל הרשות בשאלות אלה הינה כדלקמן:
לעניין חובת ההגשה של דוחות כספיים של חברות בקשיים ומתכונת דוחות כספיים אלה.
חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 (להלן - "החוק" או "חוק ניירות ערך") אינו קובע מעמד שונה לחברות שמונה להן מפרק או נאמן לעניין חובות הדיווח לפי חוק ניירות ערך. לפיכך חובות אלה, לרבות חובת הגשתם של דוחות כספיים, במתכונת ובמועדים הקבועים בחוק ובתקנות על-פיו נשארות בעינן גם משנקלעה חברה למצב של פירוק, כינוס, הקפאת הליכים וכו'.
כל עוד קיים ציבור המחזיק בניירות ערך של חברה, אפילו אם אלה אינם נסחרים עוד בבורסה מסיבות שונות (השעיה או מחיקה ממסחר) מחוייבת החברה בחובת הדיווח. ציבור זה זכאי על-פי דין לקבל את הדוחות האמורים ואי אפשר למחול על זכותו זו רק משום שהחברה מצויה תחת ניהולו של מפרק, נאמן וכד'. יתירה מכך, בנסיבות כאלה לעיתים קיימת חשיבות מוגברת למתן מידע לציבור המשקיעים בחברה, בכל הנוגע לניהול הפירוק. מידע זה מאפשר לציבור הגנה על זכויותיו במידת הצורך.
מפרק או נאמן המתמנים לחברה שחוק ניירות ערך חל עליה נכנסים בנעלי ההנהלה לכל דבר ועניין, ולפיכך, הם אלה שנושאים באחריות לקיומן של חובות הדיווח החלות על החברה על-פי חוק. עליהם להיות מודעים לחובות המוטלות עליהם הנובעות מאיפיונה המיוחד של החברה כחברה שניירות ערך שלה מצויים בידי הציבור, כגון, חובות הדיווח על-פי החוק והתקנות.
החוק מתיר לערוך שינויים או הקלות במתכונת הדוחות המוגשים על-פיו, לרבות ובמיוחד בכל האמור לגבי דוחות כספיים, שלהם מתכונת קבועה, אחידה ומחייבת. החוק גם אינו מסמיך את הרשות לפטור חברה מהגשת הדוחות במתכונת האחידה שנקבעה בחוק. מסיבה זו, לא ניתן לקבל דוחות המוגשים על-ידי מפרק או כונס כדוחות חלופיים לדוחות כספיים או אחרים הנדרשים על-פי חוק ניירות ערך ותקנותיו, גם אם אלו הדוחות המוגשים על-ידו לבית המשפט.
יש לציין, כי במסגרת כללי חשבונאות מקובלים נקבעו מתכונות טיפול מיוחדות למצבים מיוחדים של חברה המצויה בהפסקת פעילות או במצב של עסק בחיסול וכו', ובהן נקבע כיצד יוצגו הנתונים הרלבנטיים בדוחותיהם הכספיים של חברות אלה בהתחשב במצב בו הן נתונות.
לעניין מתן ארכה להגשת דוחות כספיים של חברות בקשיים. בקשה למתן ארכה להגשת דוחות נבחנת בכל מקרה ומקרה לגופו על-פי נסיבותיו, ובקשה כאמור תענה רק אם שוכנעה הרשות כי נבצר מתאגיד להגיש את הדוח במועד שנקבע לכך בתקנות.
גם לגבי חברות בקשיים, הרשות בוחנת אם לתת ארכה בהתאם לנסיבות המיוחדות לכל מקרה. משך הארכה ייקבע בהתחשב בקשיים האובייקטיביים הקיימים להכנת הדוחות ובפרק הזמן שבו פועל המפרק/הנאמן בחברה. הארכה תינתן לפרק זמן סביר אך מוגבל ומוגדר, ועל מנת שינוצל למטרה לשמה ניתנה הארכה - הכנת הדוחות - ולא לכל מטרה אחרת, ואין במתן הארכה משום "כרטיס פתוח" למפרק / נאמן שלא להגיש את הדוחות. לא תינתן ארכה באופן סתמי כדי "להרוויח" זמן ולדחות את הקץ או כדי "לצלוח" את תקופת כהונתו של המפרק / נאמן במטרה שהגשת הדוחות תוטל כבר על הנהלתה החדשה של החברה לאחר הליכי ההבראה.
בנוסף, לא תינתן ארכה לתקופה ממושכת ומראש מבלי לבחון את התקדמות הכנת הדוחות. בבקשה למתן ארכה נוספת, אם תוגש, יישקל אופן ניצול הארכה הקודמת לקידום הכנת הדוחות.
ארכה אמנם ניתנת לחברה, אולם המפרק נכנס בנעלי החברה ובא במקומם של כל הארגונים שניהלו את החברה לפני מינוי המפרק (דירקטוריון, אסיפה כללית, ועדת ביקורת). אורגנים אלה מנוטרלים ואינם ממלאים עוד תפקיד בחברה, ולכן דומה מינוי מפרק דומה למינוי מנהל חדש לחברה. יתכן שהחלפה חדה וכפויה של ההנהלה כאמור, תוך אי שיתוף פעולה ואפילו שיבוש מצד ההנהלה הקודמת עשויה ליצור מצב בו אין המפרק יכול להיערך מיידית להגשת דוחות ונדרש לו פרק זמן מסויים כדי להערך ולהתארגן להכנת הדוחות לצורך הגשתם על-פי הדין. בנסיבות כאלה ניתן לאמר כי אין בחברה, בפרק זמן זה, מי שביכולתו להביא לידי קיום חובת הדיווח ולפיכך נבצר מן החברה להגיש את הדוחות ויש מקום ליתן לה ארכה.
לצורך בחינת השאלה האם יש בנסיבותיה של חברה כדי להצביע על כך שאכן נבצר ממנה או מהמפרק להגיש את הדוחות וכי יש מקום למתן ארכה להגשתם, יידרש המפרק ליתן בבקשת הארכה פרוט שעיקריו כלהלן:
א. מועד מינויו של המפרק/כונס /נאמן ותאור הנסיבות שבגינן נבצר ממנו להגיש הדוחות. יודגש כי קשיים פיננסיים של חברה ועלות כספית גבוהה הכרוכה בהכנת הדוחות אינם מהווים בשום מקרה שיקול או נימוק לצורך מתן ארכה או עילה לקביעת ה"נבצרות" הקבועה בסעיף 36(ח) לחוק.
בעניין תאור המעשים והפעולות שנקט מכניסתו לתפקידו בחברה ועד לפנייתו בבקשת הארכה כדי לקדם את הגשת הדוחות. על הפונה בבקשת הארכה להוכיח כי מאז כניסתו לתפקידו הוא פועל להכנת הדוחות והגשתם במועד, וכי בכוונתו להמשיך לפעול לשם כך גם במסגרת הארכה שתינתן. היערכות כזו תיבחן בהסתמך על פרוט לגבי הפעולות שננקטו על-ידו לקידום הכנת הדוחות, כגון:
מי וכמה אנשים מטפלים בנושא הכנת הדוחות ומה כישוריהם המיקצועיים?
מה היקף השעות והמשאבים המושקעים בכך?
האם הוגשו על-ידי החברה דוחות אחרים על-פי דין (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי)?
האם הוחלף רו"ח, האם שמורים אצל הרו"ח הקודם מסמכים היכולים לסייע בהכנת הדוחות?
כשהנהלה קודמת לא משתפת פעולה עם המפרק/ נאמן ושיתוף פעולה זה נדרש לצורך הכנת הדוחות, האם פנה לבית המשפט, ואם כן באיזו דחיפות, למתן צווים כנגד מנהלים אלה על מנת לאכוף עליהם שיתוף פעולה כאמור לצורך הכנת הדוחות.
ארכה תינתן רק אם מדובר בדוחות שטרם הגיע מועד הגשתם, כך שהחברה עדיין לא מצויה בהפרה של הוראות החוק והתקנות.
לא תינתן ארכה להגשת דוחות שמועד הגשתם חל בעת כהונתה של ההנהלה המקורית ולא הוגשו במועד, כך שבעת כניסת המפרק/הנאמן/המנהל המיוחד לתפקידו מצויה כבר החברה בהפרה של חובת הדיווח. במסגרת תפקידו על המפרק לפעול בשקידה ראויה לסיום ההפרה, שנוצרה על-ידי ההנהלה הקודמת עוד טרם כניסתו לתפקידו, ולהגשת דוחות אלה מוקדם ככל האפשר. בנסיבות אלה גם אם נדרש למפרק פרק זמן נוסף להגשת הדוחות, אין זה עניין למתן ארכה לחברה.
מובן עם זאת כי אין באי מתן ארכה כאמור משום הטלת אחריות אישית על המפרק להפרה המקורית שנוצרה כאמור, על-ידי ההנהלה הקודמת של החברה, וכי אחריות כזו חלה עליו רק בנוגע לדוחות שמועד הגשתם חל כבר בתקופת כהונתו.
משהוחלט כי יש ליתן ארכה לחברה, תלווה הארכה בדרישה לפרסום דוח מיידי של החברה ובו הודעה על מתן הארכה וקצב התקדמות הכנת הדוחות והצעדים שננקטו להכנתם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה