שיקום נחל הקישון: הזרמת השפכים תועתק אל הים

הנהלת המשרד להגנת הסביבה החליטה על שיקום נחל הקישון לכל אורכו. במסגרת מדיניות זו ממשיך המשרד לפעול לצמצום הזרמות קולחים ושפכים שאינן עומדות בתקן ממעלה הנחל, ולסלק את תמלחות וקולחי המפעלים ממורדו לעומק הים.

לטענת המשרד, מפעלי הקישון מזרימים לנחל קולחים באיכות גבוהה ביותר, ולא שפכים. שפכי המפעלים מטופלים בטכנולוגיות הטיפול הטובות ביותר הקיימות (BAT) העומדות בסטנדרטים של הדירקטיבה האירופית, IPPC, שיושמו על-פי דרישת המשרד ורשות נחל הקישון, על-ידי כל המפעלים, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים כבר בשנת 2001.

עם זאת, אף שהמפעלים עומדים בתקנים מזה 7 שנים, הם אינם יכולים לעמוד בתקני ההזרמה לנחל וביעדי איכות מלאים של שיקום הנחל, מאחר שלנחל יכולת מיהול נמוכה. כל תקלה באיכות קולחי המפעלים עלולה לגרום נזק עצום לנחל, ולאובדן של עשרות מיליוני שקלים שהושקעו בשיקום הנחל, אך היא אינה משפיעה על הים. גם כאשר הוזרמו שפכים גולמיים חומציים, עתירי מזהמים ובהם מתכות כבדות, דרך הנחל לים, לא אירע כל אסון אקולוגי לים.

בנוסף לכך, הזרמת הקולחים לים בנקודה הקיימת, קרי, בשפך הנחל לים, עלולה להוות בעיה לחופי הרחצה, כיוון שכל הזרמה מפתח הנחל מוזרמת בקרבת החופים וגורמת לצמיחת אצות, לעתים רעילות, גם לאורך החופים.

לפיכך, כוונת המשרד לפעול להעתקת נקודת ההזרמה לים למרחק 5-6 ק"מ בים, מעבר לרכס הכורכר. על-פי בדיקות מודלים מתקדמים, ועל-פי חוות דעת של מומחים בינלאומיים, העתקת נקודת ההזרמה, לא זו בלבד שלא תזיק לים, אלא תשפר את מצב הים בקרבת החופים.

כמו כן, בינתיים, יושמו דרישות המשרד על-ידי כל המפעלים, להקמת מאגרי חירום לאגירת שפכים בעת תקלה, והקמת מערך ניטור רציף מקוון במוצא כל מפעל לנחל. כל מפעל מבצע תוכנית ניטור לאיכות הקולחים שהוא מזרים לים, דרך הנחל, ותוכנית ניטור ימית. המשרד ורשות הנחל מפעילים תוכנית ניטור עצמאית לאימות דיווחי המפעלים.

מהמשרד להגנת הסביבה מוסיפים, כי פרויקט שיקום נחל הקישון ושיפור איכות מי הים לאורך חופי הרחצה, מתעכב בעיקר בשל פעולות גורמים "המתקראים ירוקים", אשר "משמיעים טענות לא מבוססות מבחינה מקצועית, ובוחרים להתעלם מעובדות ומתהליכים מקצועיים לניהול סיכונים ושיקום הסביבה שמקדם המשרד להגנת הסביבה."