יש להחזיר את הפיקוח על מחירי הגפ"מ (גז פחמימני מעובה) בשער בתי הזיקוק, עד ליצירת תנאים שיאפשרו תחרות במשק הגפ"מ ועד לכניסה משמעותית של הגז הטבעי למשק. כך טוען משה כהן, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים. נכון לחודש יוני, מאז הסרת הפיקוח על מחירי הגפ"מ בתחילת אוקטובר 2007, נרשם זינוק חד של כ-24% במחירי הגפ"מ לצרכנים התעשייתיים, שמשמעותו תוספת עלות שנתית של כ-110 מיליון שקל למפעלים. ההערכה היא שכ-40% מהעלייה במחיר נובעת כתוצאה מהסרת הפיקוח, והיתרה כתוצאה מהעלייה במחירי הדלקים בעולם.
הסרת הפיקוח לבדה מגדילה את הוצאות התעשיה על הגפ"מ ביותר מ-47 מיליון שקל בשנה. התעשיינים טוענים כי התנאים השוררים כיום במשק הגפ"מ אינם מאפשרים את הסרת הפיקוח בשלב זה. הם מנמקים זאת בכך שההיצע לא מספק את הכמות הדרושה, שכן יכולת הייצור בבתי הזיקוק מוגבלת, ואף קיים חשש שהיא תצטמצם בעתיד על-רקע הצו הקובע שיש להקטין את שיעור האולפינים בגפ"מ עד לשיעור של 20% החל מיולי 2008. כמו כן קיים מחסור באתרי אחסנת גפ"מ, ותשתיות קליטת הגפ"מ באשקלון וחיפה אינן מאפשרות יבוא בהיקפים משמעותיים.
בדרישה שנשלחה בכתב למשרד התשתיות מציין כהן כי במקביל להיצע המצומצם, הביקוש לגפ"מ הולך וגדל בהתמדה, ובשנים 2002 - 2007 חל גידול של 28% בצריכת הגפ"מ במיגזרים השונים במשק. בנוסף, קיים מחסור במוצרים תחליפיים כאשר הגז הטבעי שעשוי לשמש תחלופה לגפ"מ, טרם נכנס לשימוש בתעשיה.
יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים מציין כי מפעלי התעשיה בישראל (ללא הפטרוכימיה) צורכים כ-140,000 טון גפ"מ בשנה. עליית מחירי הגפ"מ ויתר הדלקים, פוגעת בכושר התחרות של התעשיה הישראלית בצורה משמעותית יותר מאשר במשקים אחרים -בעקבות העובדה שבמדינות רבות בעולם, בניגוד לישראל, קיימת אלטרנטיבת הגז הטבעי, שהוא זול יותר ומחירו עלה בשיעורים מתונים יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה