תקציב המדינה 2009: 315 מיליארד שקל

שר האוצר, רוני בר-און, הציג לחברי הממשלה את תקציב המדינה ואת היעדים הפיסיקליים לשנת 2009. תקציב המדינה ברוטו לשנה הקרובה עתיד לעמוד על 315.8 מיליארד שקל, הוצאות הממשלה המותרות לתקרת הגירעון יעמדו על 234.8 מיליארד שקל, והגידול המותר בהוצאה ימשיך לעמוד על 1.7% - בדומה לכל שנה. מטרת היעדים הפיסקאליים היא לדברי השר להביא להגברת היציבות המאקרו-כלכלית וליצירת ודאות פיסקאלית לטווח ארוך.

בר-און נימק בפני חברי הממשלה את הדגשים ואמר כי יש להנהיג מדיניות אחראית בנושא ההוצאה הממשלתית. "שמירה על משמעת פיסקאלית היא אחת ממקורות העוצמה של הכלכלה הישראלית ומהווה תנאי לביסוס האמינות של ישראל והוכחת היכולת שלנו לקיים מדיניות כלכלית אחראית - חרף אי-היציבות הפוליטית והמציאות הגיאו-פוליטית. יש לתת עדיפות לצימצום מתמשך של יחס החוב-תוצר, מתוך מטרה להגיע בשנת 2015 ליחס של 58%, שהוא הממוצע במדינות אירגון המדינות המתועשות (OECD)".

מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, אמר בדיון כי "ישנה חשיבות רבה להמשיך בתוואי הורדת החוב. הפחתת החוב תומכת בהעלאת דירוג האשראי של ישראל, מקטינה את הוצאות הריבית ומגדילה את גמישות הממשלה בעיתות משבר". הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, ציין כי הפחתת החוב מקטינה את הוצאות הריבית ומפנה מקורות לממשלה. בר-און הוסיף, כי במידה והיחס בין החוב לתוצר היה 60% בשנת 2007, לממשלה היו מתפנים מקורות נוספים בסכום הנאמד בכ-9 מיליארד שקל - בשנת 2009".

בלינקוב אמר כי הנחת העבודה לבניית תקציב 2009 היא הצמיחה שצפויה להשפיע על התוצר ועל ההכנסות לשנה הבאה בשיעור 3.5%, כאשר הכנסות המדינה צפויות לעמוד בשנה הבאה על כ-227.6 מיליארד שקל ואומדן הגירעון כאחוז מהתוצר יעמוד על כ-1%. בתקציב 2009, סך הגידול נטו בהוצאות יעמוד על 16.8 מיליארד שקל, ולכן סך ההתאמות הנדרשות הן כ-12.8 מיליארד שקל.

בלינקוב הדגיש כי ההתאמות נועדו לשם "התכנסות לגידול המותר בהוצאה והן אינן משקפות קיצוץ תקציבי במעבר בין שנים, שהרי התקציב בכללותו גדל". הוא הוסיף כי מרבית התקציב לשנת 2009 היא "קשיחה", כלומר יעד התקציב נקבע בשל החזר החובות, תקציב מערכת הביטחון, הרפורמה בחינוך ומיגון עוטף עזה.

צילום: אריאב. חשיבות רבה להמשיך בתוואי הורדת החוב