"הוחזקנו בצרפת נגד רצוננו"

אישה שנתבעה להשבת קטין על-פי אמנת האג טוענת שהיא והקטין הוחזקו נגד רצונם בצרפת. הצעירה הישראלית חזרה לפני כחודש מצרפת, כאשר היא בחודש התשיעי להריונה, ומלווה בבנה הקטין.

לדברי האם, המיוצגת על-ידי עו"ד אתי סדיס פרל ממשרד דורון טיקוצקי, היא ובנה הוחזקו בצרפת על-ידי בעלה, אזרח צרפתי, כשנה וחצי ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה בתנאים מחפירים וקשים. הבעל הגיע לארץ לאחר כחודשיים, והגיש נגד האישה תביעה לפי אמנת האג להשבת ילדים חטופים, כאשר הוא טוען כי האם חטפה את הקטין מצרפת לארץ, ודורש את השבת הקטין לארץ.

האם שהינה יהודיה ישראלית הכירה את האב שהינו נוצרי צרפתי לפני מספר שנים והם חיו במשך מספר שנים ביחד עם הקטין בארץ.

לדברי האם, לפני כשנה וחצי החליטו בני הזוג לעבור לצרפת לתקופת ניסיון קצרה בה ינסו את מזלם, תוך הסכמה מפורשת כי האם ובנה יוכלו לשוב לארץ בכל עת שיחפצו בכך. מהר מאד התברר כי תקופת הנסיון בצרפת לא עלתה יפה, כאשר בנו הזוג חיו בתנאים מחפירים מבחינה כלכלית, ואף היו חסרי בית חודשים מסוימים. בין לבין נכנסה האם להריון נוסף, וביקשה לשוב לארץ כי לא יכולה הייתה להמשיך ולחיות בתנאים קשים במצבה.

כאשר פנתה האם אל האב והודיעה כי היא רוצה לשוב לארץ עם בנה, הפתיע אותה האב לדבריה, כאשר התכחש להסכמות המקוריות בין הצדדים, סירב לתת הסכמתו לאפשר לה לשוב עם בנה לארץ, ואף איים עליה כי יעליל עליה כי חטפה את בנם וכי יגרום לכך שתאבד את המשמורת על בנה.

האם שהייתה חסרת אונים לחלוטין הן עקב הריונה והן עקב אי ידיעת השפה הצרפתית ואי יכולתה לדאוג לעצמה בצרפת, נאלצה להישאר במשך תקופה ארוכה בצרפת נגד רצונה, מתוך חשש שתאבד את בנה.

לדברי האם, במיוחד בתקופת הריונה, הפכה התנהגותו של האב למפלצתית והוא פתח במסכת התעללויות נפשית, מילולית וכלכלית נגדה ונגד בנה. השליט עליה ועל בנה טרור פסיכולוגי ואיומים ונראה כאילו הוא מפיק הנאה חולנית מסבלם של האם ובנה.

לטענת האם, עקב אי ידיעת השפה היא הייתה תלויה באב באופן מוחלט מכל הבחינות, והוא ניצל זאת כדי להתייחס אליה כשפחה חרופה, מנע ממנה כסף מזון, הגביל את חופש תנועתה ואף הקשה עליה ככל שיכול היה למרות שידע שהיא סובלת מבקשיים בריאותיים בהריונה.

לטענת האם, למרות הסבל הרב היא נמנעה מלצאת מצרפת בכדי שלא תיחשד בחטיפת קטין, והיא יצאה מצרפת לבסוף לקראת סוף ההריון רק בהסכמה ובתיאום מראש עם האב, ולכן אין ביציאתה מצרפת משום חטיפתו של הקטין, ובמיוחד לאור העובדה כי מקום המגורים המקורי והרגיל שלה ושל הקטין היו מלכתחילה בישראל.

לטענת האב, הוא הרשה לאם ולקטין לצאת מצרפת לישראל רק בכדי ללדת את התינוק החדש וכעת הוא תובע מבית המשפט להורות על השבת הקטין החטוף לדבריו לצרפת.

יצוין כי בית המשפט לענייני משפחה נתן צו הרחקה נגד האב מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה וזאת עקב החשש כי האב יחטוף את הקטין לצרפת בעת שהאם תהיה בחדר הלידה או לאחר ההתאוששות מהלידה.

לטענת האם, בימים אלה היא והקטין מתחילים רק להתאושש מהטראומה הקשה אותה עברו בצרפת, והשבת הקטין לתנאים הקשים בהם חיו בצרפת תגרום לו נזק ומנוגדת לטובתו. עוד טוענת האם כי אם תאלץ לשוב לצרפת יחד עם הקטין הרי שלא תוכל לתפקד עקב אי ידיעת השפה הצרפתית, ותהיה שוב תלויה בגחמותיו ובהתעללותו של האב, דבר שהוא מנוגד לדבריה לטובתה ולטובת הקטין.

בשלב זה נקבע הסדר ביניים במסגרתו הקטין יישאר במשמורת האם וזאת עד שבית המשפט ייתן החלטה בבקשת האב להשיב את הקטין לצרפת. האם ילדה לאחרונה את תינוקם השני של הצדדים, ולדבריה היא בשלבי התאוששות מניתוח קיסרי, ובמקביל היא מנסה להתאושש מהטראומה הקשה שעברה עליה וכן לשקם את מצבו הרגשי והנפשי של בנה הקטין.