יוצר ג'יימס בונד תמך בפיוס עם היטלר

הסופר איאן פלמינג, יוצרו של ג'יימס בונד, תמך בשעתו בפיוס גרמניה הנאצית, והגדיר במכתב ששלח לעיתון הלונדוני "טיימס" שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה את מי שדרשו לפתוח במלחמה נגד היטלר: "חטיבת בית המטבחיים". כתב העיתון "טיימס" בוב מקינטייר מדגיש בכתבה שהוא מפרסם כעת, כי עד כה התעלמו ההיסטוריונים והביוגרפים מהמכתב, שפורסם ב-28 בספטמבר 1938, בעת שבריטניה המתינה לתוצאות פגישתו הרת הגורל של נוויל צ'מברליין עם היטלר במינכן. המכתב נחשף כעת עם פתיחת הארכיון האלקטרוני של "טיימס" לרשות הציבור.

במהלך המלחמה הפך פלמינג לקצין במודיעין הצי ולאויב מושבע של הפשיזם, אבל מתברר כי בתקופת הביניים שקדמה למלחמה, האמין פלמינג, כמו בריטים רבים אחרים, שניתן להשיג עסקה עם היטלר כדי לסכל מלחמה.

במכתבו טען פלמינג כי אם יוגבלו שאיפותיו הטריטוריאליות של היטלר למה שהתווה לעצמו בשנות ה-20 - איחוד גרמניה רבתי של העמים הגרמניים - וכן ישמור על חוזה ורסאיי ויקבל שטח נוסף לאוכלוסיה גרמנית, בריטניה צריכה להימנע ממלחמה. "לא יהיו שלום, חזרה לשגשוג ואושר לאירופה, עד שיסכימו אנגליה וצרפת למילוי תוכניתו של הר היטלר תמורת חוזה פירוק חימוש מחייב", כתב האיש שהיה לימים לסופר נערץ. עם זאת, הוסיף כי אם גרמניה מתכוונת להתחמש מחדש למטרות תוקפניות - "כפי שעשתה ב-1914" - בריטניה צריכה להתכונן למלחמה. כמו בריטים רבים אחרים בתקופה ההיא, קיווה פלמינג כי "הר היטלר מתכוון למה שהוא אומר", וכי עדיין ניתן לבלום את השאיפות הטריטוריאליות הנאציות במשא-ומתן דיפלומטי.

פלמינג טען כי אם לא ישיג ראש הממשלה צ'מברליין ערובות מוצקות מהיטלר, תעמוד בריטניה מול הברירה בין חוזה שלום מחייב לבין מלחמה כוללת. "הגיע הזמן להטות את האוזן הסרבנית של היועצים המסוכנים של חטיבת בית המטבחיים", כתב.

מכתב למשוכנעים

מכתבו של פלמינג פורסם ביום שהיטלר וצ'מברליין נועדו במינכן באמצע משבר הסודטים, אזור בצ'כוסלובקיה שבו היה מיעוט אתני גדול של גרמנים, שהיטלר רצה לספח. יום אחד לאחר שפורסם המכתב חתם צ'מברליין על הסכם מינכן, שאיפשר למעשה להיטלר להשתלט על הסודטים, ולאחר מכן חזר לאנגליה והכריז: "שלום בימינו".

במידה מסוימת הטיף מכתבו של פלמינג למשוכנעים, שכן העיתון "טיימס" באותם ימים נמנה עם תומכיה התקיפים של מדיניות הפיוס. שלושה שבועות לפני שפורסם מנכתבו של פלמינג, פרסם העיתון מאמר ראשי המציע שצ'כוסלובקיה פשוט תמסור שטחים שלה לגרמניה. עורך העיתון באותה עת, ג'פרי דוסון, היה נחוש בדעתו לשמור על השלום.

מה שמטריד את מחבר הכתבה הנוכחית, הוא שאחיו של איאן פלמינג, פיטר, עבד באותה עת כעיתונאי של "טיימס" ותרם כתבות. כמו אחיו, גם פיטר פלמינג הפך במהלך המלחמה לקצין מודיעין מצליח.

ששה חודשים אחרי פרסום מכתבו של פלמינג, במארס 1939, סיפחה גרמניה את שאר צ'כוסלובקיה, ופתח את שרשרת ההתרחשויות שסחפה את בריטניה, ואת פלמינג, למלחמה.

הביוגרף של פלמינג, אנדרו ליסט, מגדיר את המכתב: "מחקר מעניין בפשרה פוליטית". ליסט מדגיש כי בשעה שפלמינג היה במידה מסוימת אוהד הגרמנים, שכן שהה בצעירותו בגרמניה והתחנך בה, הייתה משפחתו קשורה לווינסטון צ'רצ'יל, המתנגד המובהק לפיוס. צ'רצ'יל אף כתב ב"טיימס" הספד לאביו של פלמינג, שנהרג ב-1917 בחפירות של מלחמת העולם הראשונה. העתק של המכתב היה תלוי במסגרת מעל שולחן הכתיבה של פלמינג הבן כל ימי חייו.

הנבלים בספרי ג'יימס בונד - גרמנים

ההיסטוריון דייוויד קנדיין, פרופסור להיסטוריה בריטית במכון למחקר היסטורי באוניברסיטת לונדון, מציין כי השקפותיו של פלמינג לא היו חריגות בשנות ה-30. "מעטים מאד רצו ב-1938 ללכת למלחמה, במיוחד מי שלא שכלו את קרוביהם במלחמת העולם הראשונה, כפי ששכל פלמינג את אביו".

בזמן שפורסם המכתב, היה פלמינג רווק בן 30 שחי בלונדון, לאחר שניסה את ידו, בלא הצלחה, בסחר בניירות ערך, בנקאות ועיתונאות. רק יד המקרה היא שדירתו ברח' אביורי, שימשה קודם לכן מעונו של המנהיג הפשיסטי הבריטי סר אוסוולד מוסלי.

אין ספק שפלמינג הפך לחסיד המלחמה בנאצים ולאויבם המושבע. רבים מהנבלים בספריו הם בעלי שמות גרמניים, ולחלקם היה עבר נאצי. למשל, הוגו דראקס ב"מונרייקר" הוא למעשה בן דמותו של הקצין הנאצי גרף הוגו פון דר דראכה, ואילו שלישו בספר נקרא וילי קרבס (שמו של ראש מטה הצבא של היטלר היה הנס קרבס). נבל אחר, ארנסט סטברו בלופלד, ריגל לטובת הנאצים, ואילו 'לה שיפר' בספר "קזינו רויאל" נמצא בסוף המלחמה במחנה עקורים בדכאו, סובל מאמנזיה.