''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 23°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

מכוניות צעצוע נפלו על ראשה של התובעת

כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת מחבלה בפנים והאשימה את הנתבעת ברשלנות * הנתבעת הכחישה את האירוע וטענה שהתובעת לא נפגעה - היא חויבה בפיצוי

איריס פרחי
ט' סיון התשס"ח
ילדה בחנות צעצועים [צילום: AP]
ילדה בחנות צעצועים [צילום: AP] צילום: AP

אמל קראעין תבעה את בזאר שטראוס ואת הדר חברה לביטוח בע"מ בבית משפט השלום בירושלים לאחר שנפצעה במהלך קניות. מכתב התביעה עלה שבחודש ינואר 2003, הגיעו התובעת וחברתה לחנות צעצועים של הנתבעת ובחנו את הסחורה. לפתע שמעו רעש ושתי מכוניות צעצוע של ילדים, באורך חצי מטר ועשויות פלסטיק קשיח, נפלו על ראשה של התובעת מפתח בעליית הגג שבו אחסנה הנתבעת סחורה. התובעת נפגעה בראשה ועיניה התנפחו ולאחר שהכאבים גברו פנתה לחדר מיון בבית החולים הדסה. בתעודה מחדר המיון נרשם שסבלה מחבלה בפנים בצד שמאל ורגישות ונפיחות קלה. בהמשך טופלה בקופת חולים וכעבור תשעה חודשים, פנתה שוב לחדר מיון. התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית ופנייתה השנייה במועד המאוחר יותר לחדר המיון העמידה בספק רב את הקשר לתאונה שאירעה חודשים קודם לכן.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את התאונה וטענו שהתובעת לא נפגעה. "מה שקרה זה שצעצוע אחד ויחיד נפל ישירות אל תוך אחת הסלסלות שבחנות מבלי לפגוע באף אחד מבאי החנות ובכלל זה התובעת". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה.

בדיון בפני השופט כרמי מוסק העידה חברתה של התובעת על נסיבות התאונה. לדבריה, שתי המכוניות נפלו אחת אחרי השנייה על ראשה של התובעת והיא התעלפה. "שפכתי מים על הפנים של התובעת והעובדות במקום, שראו מה קרה, לא התקרבו כדי לעזור".

בפסק דין שניתן שלשום, בהעדר הצדדים, חייב השופטת את הנתבעים לשלם לתובעת 7,000 שקל בגין כאב וסבל בתוספת 2,000 שקל שכר טירחת עו"ד. השופט קבע שעדה מטעם הנתבעים לא ראתה את השלב בו נפלו המכוניות אלא את סוף האירוע. "מכאן יש לקבוע כי עדותה של עדת ההגנה אינה יכולה לסתור את עדות התובעת וחברתה. התובעת וחברתה היו אמינות, עדותן לא נסתרה. הסתירות שניסה ב"כ הנתבעים למצוא בעדותן, אינן סתירות אלא הוספת פרטים שוליים שנובעים מאמירת האמת ואינם יורדים כלל לגופו של עניין. אני מקבל את עדות התובעת וחברתה וקובע שאכן שתי המכוניות נפלו על התובעת ופגעו בה באופן מפתיע. הנתבעת כבעלת החנות וכמי שמזמינה קונים לחנות, הפרה את חובת הזהירות כלפי התובעת בכך שלא נקטה באמצעי הזהירות הדרושים כדי שלא יפלו חפצים באופן מפתיע על ראשם של הקונים ובכלל זה התובעת. התובעת תיארה בתצהירה את הסבל שנגרם לה. תמיכה לדבריה יש למצוא בתעודת השחרור מבית החולים הדסה. בהעדר חוות דעת רפואית, לא ראיתי מקום לקשור לתאונה את המסמכים הרפואיים הנוספים שהגישה התובעת, או את העובדה שהפסיקה למשך חודשיים קורס בו למדה".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה