הדיירים לא תיקנו צינור ביוב ראשי

רחל לוי תבעה את אלי יום טוביאן בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 8,000 שקל עקב נזקים כתוצאה מנזילה ממערכת ביוב בדירה שבבעלות הוריו. לדבריה, למרות ששוכרי הדירה הודיעו לנתבע על הנזילה בשעה 09:00, רק בשעה: 17:00 הגיע שרברב. "זה לא מקרה ראשון ובחודש יוני 2006 אירע מקרה דומה שבמהלכו נגרם נזק לציוד שאפסנתי במחסן. במשך שעות עמלתי על הצלת פרטי ציוד שונים ועל ניקוי המחסן".

בכתב ההגנה השיב הנתבע שפעל לתיקון התקלה בהקדם האפשרי והזמין שרברב. "לא היה באפשרותו להגיע לדירה אלא בשעות אחר-הצהריים. כששרברב הגיע, הוא איתר את התקלה ותיקן אותה". לטענתו, התקלה הייתה בצינור הביוב הראשי של הבניין ולא בצינור הפרטי בדירה. "התובעת הייתה רשאית להזמין שרברב אחר שהיה פנוי מוקדם יותר". הנתבע הוסיף שהשרברב הודיע בחודש יוני 2006, שהתיקון שביצע בצינור הביוב הראש, השייך לכל הדיירים, הינו זמני והמליץ על תיקון כללי. "הוריי שילמו אז עבור תיקון הנזק, סך של 3,650 שקל למרות שכל הדיירים היו אמורים להשתתף בהוצאה". לדבריו, התובעת בתור נציגת ועד הבית, הייתה אמורה לטפל בתקלה בצינור הביוב הראשי של הבית המשותף. הנתבע ביקש לדחות את התביעה מחוסר עילה.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יעל ייטב את התביעה וחייבה את התובעת לשלם לנתבע 500 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. לדברי השופטת, התובעת לא הוכיחה מה הנזקים שנגרמו ואומדנם. "מגרסאות שני הצדדים עולה שהשרברב הגיע תוך זמן סביר בנסיבות העניין ובכל מקרה התובעת לא הציעה להזמין שרברב אחר שיש באפשרותו להגיע מוקדם יותר ובכך להקטין את נזקיה. לאחר התקלה הקודמת ידעה התובעת שקיימת תקלה בצנרת הביוב של הבית המשותף, המחייבת תיקון יסודי, וכי נזק נוסף הינו רק עניין של זמן. בנסיבות העניין היה עליה לפעול לתיקון האמור ביחד עם דיירי הבניין האחרים, הן כדיירת העלולה להינזק, הן כנציגת ועד הבית. הימנעותה מלפעול מטילה עליה אחריות ובוודאי שהיא לא פעלה על-פי החובה החלה עליה להקטין את נזקיה".

צנרת מחוץ לדירה הפרטית, הינה רכוש משותף ועל כל הדיירים בבניין להשתתף בתיקונה.