מחקר ניסיוני בקבלת החלטות בקרב בני אדם, המשותף לקבוצת חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית, מגלה הבדל ניכר בין החלטות המבוססות על תיאור לבין החלטות המבוססות על הניסיון.
המחקר, שפורסם (יום ד', 11.6.08) בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, מראה כי אנשים נוטים יותר להיצמד לוודאות כאשר ההבדל בין תוצאות פוטנציאליות - למשל רווחים במשחק הימורים או תשואות על השקעות כספיות - קשה לאומדן.
את המחקר הובילו הפרופסורים עידו ערב, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון; ארנון לוטם, מאוניברסיטת תל אביב; ושרוני שפיר, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות.
השלושה נתנו למתנדבים לבחור בין שני כפתורים במחשב - R (מסוכן) ו-S (בטוח). לחיצה על S הובילה לתגמול של 3 נקודות בוודאות מלאה, ו-R הוביל לתגמול של 4 נקודות בוודאות של 0.8. המשתתפים למדו מנגנון זה דרך ניסוי וטעייה.
המשתתפים נטו לאסטרטגיה של הסתכנות כשהתוצאות האלו יוצגו במספרים פשוטים. עם זאת, כשהמספרים 3 ו-4 הומרו בעננוֹת של 30 או 40 נקודות, וכך טישטשו למעשה את ההבדלים הניכרים לעין, שינו המשתתפים טקטיקה ועתה נטו לתוצאות הוודאיות יותר.
החוקרים ערכו ניסוי דומה בדבורים - שם נעשה שימוש בתמיסות סוכר בריכוזים שונים. התוצאות היו דומות, ובמילים אחרות - אנו איננו שונים מהדבורים באופן שבו אנו שוקלים סיכונים.
מתברר כי בני אדם ודבורים משתמשים בעצם באותו מנגנון קבלת החלטות, ומבצעים אותן שגיאות, כאשר הם צריכים לבחור בין קבלת תגמול בטוח לבין קבלת תגמול גבוה ממנו, אך בהסתברות נמוכה יותר.
ההשראה למחקר באה מתופעה ידועה הקרויה אפקט הוודאות
(the certainty effect) לפיו בני אדם יעדיפו לזכות בתגמול של 3 בוודאות על פני 4 בהסתברות של 80%, אך לא יעדיפו לזכות ב-3 בהסתברות 25% על פני 4 בהסתברות של 20% (למרות יחס זהה בין ההסתברויות). כלומר, נראה שזכייה ודאית היא אטרקטיבית במיוחד ושבני אדם הם בדרך כלל שונאי סיכון.
ניסויים שנערכו מאוחר יותר בחולדות הציעו שגם בעלי חיים מראים אותה נטייה, אך מחקרים מפורטים יותר שנעשו עם בני אדם הראו שכאשר בני אדם צריכים לקבל החלטה על-סמך בחינה של שתי האלטרנטיבות בדרך של ניסוי וטעייה, מבלי שסיכויי התגמול פורטו במפורש, הם מראים נטייה להעדיף סיכון. כלומר, כאשר הם בעצם נבחנים כמו החולדות, ועליהם ללחוץ לסירוגין על כפתורים, הם יעדיפו ללחוץ על הכפתור שנותן 4 בהסתברות 80% ולא על זה שנותן 3 בוודאות.
המחקר החדש של הצוות הישראלי מספק פיתרון כללי לבעיה. הוא מראה שכאשר בני אדם ובעלי חיים צריכים לקבל החלטה על סמך ניסוי וטעייה, הם חוקרים את שתי האפשרויות ומפתחים העדפה לאלטרנטיבה שמצטיירת בזיכרונם כזו שהייתה טובה יותר רוב הפעמים.
השימוש בכלל פשוט זה לא נותן תמיד את התוצאה העדיפה מבחינה מתמטית, כיוון שכלל זה לא מתחשב בגודל ההבדלים בתגמול, אלא רק במי מהם נראה גדול יותר. הוא רגיש במיוחד ליכולת האבחנה בין התגמולים השונים. תצוגה ברורה של התגמולים עוזרת להבחין מי גדול יותר בדרך כלל, ולכן מעודדת לקיחת סיכון.
לפיכך, החוקרים הראו שבאמצעות שינוי תנאי הניסוי באופן שהשפיע על היכולת להבחין בין התגמולים השונים ניתן לגרום גם לבני אדם וגם לבעלי חיים להעדיף סיכון או ודאות גם כאשר התגמולים עצמם לא השתנו.
למחקר השלכות אפשריות על הבנת תהליכי קבלת החלטות בחיי היום-יום, ועל הרקע האבולוציוני להתנהגות האנושית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה