ביניש: איננו כובלים את ידי הממשלה

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש דוחה (יום ג', 10.6.08) כ"חסרות בסיס", טענות שר המשפטים דניאל פרידמן כי בית המשפט העליון "כובל" את ידיה של הממשלה באמצעות הביקורת השיפוטית. "מקום שממשלה פועלת כדין בגדר סמכויותיה ובמתחם שיקול הדעת שלה בית המשפט לא יתערב בפעולתה".

ביניש אמרה את הדברים במהלך טקס הסמכתם של עורכי הדין החדשים בירושלים. דבריה התייחסו לביקורת שהוטחה בה על-ידי שר המשפטים דניאל פרידמן במהלך כינוס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת לפני כשבועיים וחצי. פרידמן אמר בכינוס כי תפקודו של השלטון בישראל במצב בעייתי בין היתר בשל "מעורבות יתר של בית המשפט העליון בשורה ארוכה של נושאים".

אנחנו דוחים רודפי פרסומת

ביניש דחתה גם את טענת פרידמן לפיה לבית המשפט העליון "אצבע קלה על ההדק", בכל הנוגע למתן אפשרות לעותרים ציבוריים לעתור וכי "נוצר איזשהו רושם של קשר מיוחד בין העותרים הסדרתיים לבין בית המשפט".

אכן, יש לדבריה לעיתים "ניצול לרעה של זכות הפנייה לערכאות" אך בית המשפט דוחה אותם על הסף. "אנו עושים לדחייתם של רודפי פרסומת ותשומת לב באמצעות בית המשפט. מנגד - ארגוני זכויות אדם למיניהם הם שיכולים לעתור לבית המשפט בעניינם של אותם יחידים שאין בידם ובתנאי חייהם להגיע כבודדים לבקש סעד מבית המשפט. כך בעניינם של תנאי העסקה של עובדים זרים, אמהות חד-הוריות, תושבי שטחים ועוד. טול את הזכות מהארגונים וקיפחת מיעוטים קשיי יום הזקוקים לסעד מבית המשפט. בית המשפט פתח שעריו כדי למלא תפקיד המוטל עליו מהיותו הרשות המופקדת על ההגנה על זכויות אדם ושמירה על שלטון החוק, הוא אינו מזמין את העתירות כפי שהוטל בו דופי לאחרונה ללא כל בסיס; אך הוא קשוב ופתוח להן כאשר העותר מצביע על עילה משפטית לקיום הליך הביקורת השיפוטית. בימים אלה ישנה, איפוא, חשיבות מיוחדת להגנה על מעמדו ותפקידו המרכזי של בית המשפט העליון במערכת השלטונית-משטרית שלנו".

ביניש התריעה מפני אלו "המבקשים להחזיר את הגלגל אחורנית, לחזור למשפט שנהג כאן לפני 30 שנה". מדובר לדבריה בקולות "המתעלמים מהמציאות הקיימת בישראל. אין לך תחום חברתי או תרבותי שבו השעון עמד מלכת בשנות ה-60 של המאה הקודמת. מדוע להחזיר את המשפט לימים עברו, הלא התפתחותו נבעה מצרכי הזמן והמקום. ללא עילת אי הסבירות שמשמעותה חריגה ממתחם הסבירות המסור לשיקול דעתה של הרשות המבצעת, לא ניתן היה להעמיד בביקורת שיפוטית נושאי משרה שהתמנו למשרתם אף-על-פי שהוחלט על העמדתם לדין; ובית המשפט היה מוצא עצמו נטול יכולת למלא את תפקידו המובהק בשמירה על שלטון החוק במוסדות השלטון".

מנגנונים אחרים לא מנעו תופעות

בית המשפט לדברי ביניש "אינו יכול להתעלם מכשלים משמעותיים במינויי השירות הציבורי עד כדי פגיעה בשלטון החוק ברשות המבצעת. אין לנו אלא להצטער אם המנגנונים של הרשויות האחרות לא מנעו תופעות כאלה במסגרת סמכותן על-פי דין. את החלל הזה מילאה הביקורת השיפוטית. כך גם כל ההצעות המועלות בתכיפות רבה, לצמצם את הביקורת השיפוטית בעניני ביטחון, להימנע מביקורת שיפוטית בכל הנוגע לחוק הכניסה לישראל על תיקוניו, ובשאלה של התאזרחות, עלולות לפגוע באופי הדמוקרטי המהותי של המדינה".

חילוקי דעות וביקורת על בית המשפט "מקובלים וראויים כל עוד הם נעשים באופן ענייני ומקצועי אקדמי", היא מדגישה. "אולם למרבה הצער, דומה כי הביקורת הנשמעת באחרונה על מערכת המשפט בכלל ועל בית המשפט העליון בפרט אינה בגדר ביקורת אקדמית, תורמת ומפרה. אנו חשופים לניסיון מתמשך לערער על עצם הלגיטימיות של התפקיד החיוני אותו ממלאת הרשות השופטת בשיטת המשטר הדמוקרטית בישראל".

האמון אינו נמדד בתשואות

על מימצאי הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה המצביע על ירידה באמון הציבור בבתי המשפט, אומרת ביניש כי מדובר "בסינדרום הירידה הכללית" בכל המוסדות, ובכל זאת, "עדיין, גם לפי סקר זה מבין מוסדות המדינה, מלבד צה"ל שגם בו ירד האמון, עומד בית המשפט בראש המוסדות הזוכים לאמון הציבור". לדבריה, "חשוב לזכור כי בשנה החולפת מצא עצמו בית המשפט לראשונה בתולדותיו במוקד של התקפות ישירות ונאלץ להתגונן מפני הרצון לכרסם במעמדו מגמה שנתמכה בחלקה, כמנהג ימינו אלה גם בגיבוי התקשורתי".

עם זאת לדבריה, "אמון בית המשפט אינו נמדד בתשואות. האמון נמדד במספר הפניות לבית המשפט הבאות מכל שכבות הציבור ומספר הפונים לבית המשפט הגבוה לצדק הוא רב. בהם יהודים וערבים, ילידי הארץ, עולים כמבקשי הזכות למעמד בישראל ולאזרחות מכוח שבות, חילוניים, דתיים וחרדיים, אנשים מקבוצות חברתיות ואידיאולוגיות שונות. האמון נמדד גם בקשת הנושאים המובאים לבית המשפט בכל ענין של זכויות אדם ואכיפת חוק. במדד הזה עומד בית המשפט בכבוד ומשמש כתובת בטוחה ואמינה לכל מבקשי הסעד בסכסוכים שבין אדם לחברו ובין הפרט לרשויות".

גיא רון: ביניש את לא לבד

יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד יורי גיא רון הביע במהלך הטקס את תמיכתו בבית המשפט העליון. בנאומו אמר כי קרא על חשש באחד מעיתוני סוף השבוע כי ביניש נותרה לבדה בעמדה העקרונית. "אז זהו שלא. גם אם לא נסכים בכל ענין, איננו מתבלבלים לגבי העיקר, ואני משוכנע שבסופו של דבר בית המשפט העליון יצא מחוזק אפילו מהתקופה הקשה שהיתה מנת חלקו לאחרונה".

גיא רון הוסיף כי "ללא עמידה חברתית איתנה על קיומה של מערכת משפט משמעותית וחזקה, שבראשה ניצב בית המשפט העליון, תחול התדרדרות ערכית ומוסדית ביכולותיה של הדמוקרטיה בישראל מלהמשיך ולהתקיים במציאות שסועה ביטחונית וחברתית".

גיא רון מתנגד להגביל את עיסוקם של בתי המשפט במהויות ע"י שימוש באמצעים טכניים, "זכות עמידה, חסימת נושאים מפני ביקורת, מניעת שימוש בעילות משפטיות שונות, דחייתה של סמכות ביקורת ראשונית ועוד. פתיחת שערי בג"צ לכל פונה ואי קביעתם של נושאים חסיני ביקורת בחקיקה פוזיטיבית הינן עמדות הכרחיות בדרך להתמודדותנו הרצויה עם השאלות המהותיות, שמעלים בפנינו חיינו המורכבים בחברה ישראלית מתהווה".

לדבריו, "שרי הממשלה הינם לרוב חברי מפלגה וחברי כנסת, ומחוייבותם מותנית ומותלית ללא הרף. רק לשופטינו עצמאות ואי-תלות. גם לפיכך, עלינו לטפח, לשמר ולייצב מערכת שיפוטית איתנה וחסינה, ככל האפשר, מפני השפעות חיצוניות מגמתיות. הגבלת ביהמ"ש העליון ע"י הרשות המחוקקת או המבצעת מחלישה מאוד, לפיכך, את יכולתנו להשיג יעדים אלה כחלק מבנייתה של חברה דמוקרטית, שיוויונית וליברלית בישראל של המאה ה-21. לשכת עורכי הדין מגינה, ותמשיך להגן, ככל שתוכל, על בית המשפט העליון בישראל מפני כל המיתקפות מבחוץ, שרובן בדרך כלל נושאות אופי פוליטי או נובעות ממאבקי כוח מיותרים על סמכויות ועל כותרות בעיתונים".

עוד חשף גיא רון בנאומו כי הצעת חוק ממשלתית למניעת התערבות בג"צ בחוק האזרחות, אשר נגנזה בעבר, עברה "החייאה" באמצעות הצעת חוק פרטית. הוא קרא לממשלה שלא לתת ידה להצעת החוק "טוב תעשה הממשלה אם תימנע מלהביא בפני הכנסת חוקים בנושאים ספציפיים, המגבילים בהקשרם את סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט. שינוי הנורמה בכיוון זה יהווה 'בכיה לדורות' ופגיעה אנושה בשיטת המשפט הדמוקרטית שלנו", אמר גיא רון.