מזל נונה תבעה את שרלי אמסלם בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 3,000 שקל בגין עוגמת נפש. מכתב התביעה עלה שהנתבע צילם את חגיגת בר המצווה לבנה, בחודש יוני 2005, תמורת 2,000 שקל שלא לשביעות רצונה. לדבריה, רוב התמונות לא פותחו וקלטת הוידיאו נמסרה ללא קול. התובעת הדגישה שעבודתו הרשלנית של הצלם גרמה לה ולבני משפחתה עוגמת נפש. "הנתבע התרשל במתן שירותי צילום, הגיע באיחור לאירוע,לא הכין את הציוד כראוי וככל הנראה שכח להתחבר לסאונד של התקליטן".
בכתב ההגנה השיב הצלם שמסר לתובעת, בתום האירוע, אלבום תמונות ובו למעלה ממאתיים תמונות יפות וארבע קלטות. לדבריו, באירוע בו מצולמות עשרות תמונות סביר שלא כולן תצאנה מוצלחות. כמו כן שאין ממש בטענה שבקלטת הוידיאו לא היה קול וכי לא איחר לאירוע. הנתבע ביקש לדחות את התביעה לאחר שהכחיש את יתר הטענות נגדו והדגיש שלא התרשל.
בדיון בפני השופט גיל דניאל, חזרה התובעת על טענותיה וגוללה את עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה. "התמונות אינן באיכות ראויה", הוסיפה. הנתבע השיב שאיכות הצליל בקלטת סבירה וניתן להאזין לקלטת הוידיאו. "התקליטן השמיע מוזיקה וצעק בעוצמת קול גבוהה", אמר.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט את הנתבע לשלם לתובעת 1,000 שקל, בתוך 30 יום, לאחר שבחן את התמונות וצפה בקלטת. "התרשמתי שאומנם חלק מהתמונות שהוגשו וחלק מהתמונות הכלולות בתקליטור, אינן ברמה המצופה מצלם מקצועי, אולם מנגד, בתקליטור ישנן עשרות תמונות, כך שכמות התמונות שעל-פי התרשמותי איכותן אינה מספקת, אינה רבה ביחס לכלל התמונות". לדברי השופט, הנתבע מסר לתובעת כמות מספקת של תמונות באיכות סבירה ששיקפו את חלקיו השונים של האירוע.
"לאחר שצפיתי בקלטת הוידיאו התרשמתי שאיכות הצליל אינה עומדת בסטנדרט המצופה מצילום וידיאו מקצועי, והרבה מתחת לכך. אומנם הטענה שהועלתה בתביעה, לפיה אין בקלטת קול, אינה מדויקת, שכן יש בקלטת קול, אולם איכות הצליל גרועה והדבר משפיע על הצפייה בקלטת כולה". השופט דחה את טענת הנתבע שהבעיה בצליל מקורה בתקליטן, "אף אם כך הדבר (ואיני בטוח בכך) הרי שכצלם מקצועי, היה עליו להתגבר גם על קושי זה, שאינו יוצא דופן באירועים מסוג זה". בסופו של דבר נפסק שהנתבע לא סיפק קלטת וידיאו באיכות הנדרשת והתרשל במשימתו זו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה